שמואל הסרדי – הבדלי גרסאות

 

==קורות חייו==

 

==קשריו עם הרמב"ן==

נושאו המרכזי של הספר הוא הלכות לווה ומלווה ועניינים הקשורים בכך. המניעים לחיבור הספר נבעו כנראה מהיכרותו עם חיי הכלכלה והמסחר והרצון להמציא ספר הלכות נוח לטובת העוסקים בכך ואולי אף לטובת הדיינים. בהקדמתו כתב: {{ציטוטון|וחיברתיו... למען יהיה כל משפט הבא בשטרי הלואה ובמלוה על פה ובמשפט מלוה ולווה - במקום אחד נשלם. אשר פעמים עושקים ממון הנושים אותם בנכליהם ובתרמיתם, בשקריהם ובפחזותם, לטעון טענת הרמאי, ויש אשר לאחרים נכסיהם משועבדים נכתבים, ויש אשר לווים בנשך ובמרבית וזוקפין עליה במלוה קרן וריבית, ומכל זה נוטלין ממון חבריהם ויורדים ואוכלים את נכסיהם, פעמים בהיתר פעמים באיסור, כדכתיב לוה רשע ולא ישלם. על כן תרתי בליבי להביאם על כל אלה במשפט ולהורות לפניהם הדרך אשר ילכו בה}}.

 

 

ספר התרומות נדפס לראשונה ב[[סלוניקי]] בשנת [[ה'שנ"ו]] ([[1596]]), וזכה לפרסום נוסף בעקבות הפירוש המקיף לספר שכתב רבי [[עזריה פיגו]] מחכמי איטליה ב{{ה|מאה ה-17}} בשם "גידולי תרומה". בשנת [[תשמ"ח]] ([[1988]]) הודפסו ספר התרומות ופירושו של רבי עזריה פיגו במהדורה מחודשת הכוללת מראי מקומות, שינויי נוסחאות, הערות, מפתחות וסיכומי שיטות על ידי הרב אריה גולדשמידט, ובהוצאת [[מכון ירושלים]]. השפעתו הרבה של הספר באה גם בעקבות אזכורו התדיר בחלק [[חושן משפט]] בקובץ ההלכתי [[ארבעה טורים]] שחיבר רבי [[יעקב בן אשר]]{{הערה|שם=אלון}} המהווה את הבסיס לפסיקת ההלכה בעם ישראל.