יהדות מערב אפריקה – הבדלי גרסאות

 

=== התקופה האסלאמית ===

 

== היהודים של הסהרה ==

 

=== הדגטון והקשר היהודי-ברברי ===

הדגטונים (שמם ככל הנראה נובע מהמילה הערבית תאג'טון שמשמעותה - כופרים) היו שבט נודד ממוצא יהודי שחי בסביבות [[תמנטיט]], בנווה טואט בסהרה המרוקאית. התיעוד הראשון של הדגטון נכתב על ידי רבי [[מרדכי אבי סרור]] מעכה (מרוקו), שנסע דרך הסהרה לטימבוקטו בשנת [[1857]]{{הערה|1=Dec., 1895; see "Bulletin de l'Alliance Israèlite" vol. ii. 42, 1880; "La Grand Encyclopedie," xxiii. 254; Meakin, "Land of the Moors", page 17}}. לפי רבי סרור, הדגטון חיו באוהלים ודמו במנהגיהם ובשפתם לשבטי ה[[טוארג]] הברברים שבקרבם חיו אך עמם לא קיימו קשרי נישואין. רבי סרור טוען כי היווצרות השבט החלה בסוף המאה השביעית כאשר ה[[ח'ליפה]] [[עבד אל-מלכ|עבד אל-מאליכ]] עלה לשלטון וכבש את דרכו עד מרוקו. כאשר הגיע הח'ליפה לתמנטיט הוא ניסה לאסלם את תושבי האזור, וכאשר היהודים התנגדו לכך הוא הגלה אותם למדבר עג'ג', כפי שעשה לטוארג אשר קיבלו את האסלאם באופן חלקי בלבד. לאחר שנותקו משאר הפזורה, איבדו יהודים אלו עם השנים את צביונם היהודי ואת מנהגיהם ואימצו רבים ממנהגי האסלאם.

 

מתחילת עד אמצע [[המאה ה-17]], הקימו הלאנסאדוס מרכזי סחר לכל אורך החוף ה[[גינאה ביסאו|גינאי]], דרך [[סנגל]], [[גמביה]] ועד לחופי [[גאנה]]. מבסיסם העיקרי אשר באיי כף ורדה הם שימשו כמתווכים בסחר עבדים ובמוצרים כגון עורות, [[שנהב]], [[זהב]], [[גומי]], שעווה ו[[קפה]] בין הסוחרים האפריקניים המקומיים שביבשת לבין הסוחרים הפורטוגזיים ה"רשמיים" שעסקו בסחר טרנס-אטלנטי. עם הזמן, למדו היהודים את השפות האפריקניות המקומיות, התבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית ויצרו תרבות [[קריאולים|קריאולית]] באיים ובחוף.

 

 

בתחילת המאה ה-19, החלו יהודים להתיישב באי סנטו אנתאו, וזכר למושבם נותר בשמו של הכפר 'סינאגוגה' (בית כנסת בפורטוגזית) הממוקם בחוף הצפוני בין ריברה גרנדה לג'נלה. כמו כן, קיים עדיין [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי בעיירה פונטה דה סול. שמות המשפחה כהן ווענון נפוצים בסנטו אנתאו.

 

== רבי מרדכי אבי סרור והקהילה היהודית האחרונה בטימבוקטו ==

רבי [[מרדכי אבי סרור]] ואחיו יצחק, הגיעו ממרוקו ב-[[1859]] על מנת להפוך לסוחרים בטימבוקטו. בזמן תחילת פעילותם, היה המסחר הישיר בין צפון אפריקה למרכזה נתון בלעדית בידי סוחרים מוסלמים. לא מוסלמים נמנעו מעיסוק במסחר היות שהמוסלמים היו נחושים לחסום כל חדירה לעיסוק משגשג זה.

 

סרור הצליח, בעזרת הידע שלו בחוקי ה[[קוראן]] להשיג מעמד של בן חסות ([[ד'ימי]]) תחת הגנת השליט המקומי, [[אמיר]] ממוצא [[פולאני]], שהרשה לו להתיישב בטימבוקטו ולעסוק במסחר על אף התנגדותם של הסוחרים המוסלמים. סרור הצליח להקים רשת מסחר בין טימבוקטו ל[[אסואירה]] שבמרוקו ומשם ל[[גנואה]] ו[[ונציה]]. ההצלחה בעסקים הביאה יהודים נוספים ממשפחתו של סרור לטימבוקטו, שהקימו [[בית כנסת]] וקיימו [[מניין]], אך הפסדים כלכליים שנגרמו כתוצאה מאיבוד חלק משיירות המסחר הביאו לנטישת טימבוקטו תוך שנים מעטות{{הערה|1=Boum, Aomar. [http://boum.faculty.arizona.edu/sites/boum.faculty.arizona.edu/files/Abisrur,%20Mordechai_%20Encyclopedia%20of%20Jews%20in%20the%20Islamic%20World%20_%20Brill%20Online.pdf Abisrur, Mordechai.] Brill Online: Encyclopedia of Jews in the Islamic World}}{{הערה|שם=Gold|Gold, Rick. [http://www.kulanu.org/timbuktu/JewsOfTimbuktu.php ''The Jews of Timbuktu'']. Washington Jewish Week, December 30, 1999}}.

== רשומות ערביות בטימבוקטו ==

רשומות של ההיסטוריה היהודית של [[מאלי]] ניתן למצוא בספריית קאטי אנדאלוסי. בבעלותו של ישמעאל דיאדיה האידרה, [[היסטוריון]] מטימבוקטו, טקסטים ערביים ויהודיים מקרב הרשומות ההיסטוריות של העיר{{הערה|1=Primack, Karen. [http://www.kulanu.org/timbuktu/timbuktu.php ''The Renewal of Jewish Identity in Timbuktu'']}}. דיאדיה חקר את עברו וגילה כי משפחתו ממוצא יהודי מרוקאי, משפחת אבאנה. כאשר חקר את זקני הכפרים שבהם חיה משפחתו הוא גילה שהידע על המקורות היהודיים של משפחתו היה קיים אך הוסתר מחשש לרדיפות.

 

 

== ראו גם ==