עונג שבת (ארכיון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←היסטוריה: תוספת תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 5:
הפרויקט הוקם ב[[אוקטובר]] [[1939]] על ידי [[עמנואל רינגלבלום]] (מראשי המחתרת בגטו ורשה, [[1900]], [[בוצ'אץ']] – [[1944]], [[ורשה]]). רינגלבלום תיעד ביומנו את הידיעות שהגיעו אליו בעת עבודתו במנגנון פעולות סעד יהודיות שהפעיל "[[יס"ס|המוסד לעזרה הדדית]]".
ב[[נובמבר]] [[1940]] הרחיב רינגלבלום את המיזם וצירף כמה עשרות אנשי רוח ([[סופר|סופרים]], [[מורה|מורים]], אנשי ציבור השייכים לזרמים הפוליטיים השונים במחתרת הגטו ו[[היסטוריון|היסטוריונים]]) לכתיבת הארכיון. קבוצה זו, במסווה של ארגוןסיוע, אספה את המידע הגולמי לארכיון וכתבה רישומים. מרכז פעילות הקבוצה באותה עת היה הרב [[שמעון הוברבנד]] שהגיע לגטו ורשה מפיוטרקוב.
הפרויקט שם לעצמו למטרה לשמר תמונה היסטורית שלמה ואמינה של הגטו, כזאת שתעמוד באמות מידה [[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפיים]], וכמו שניתן למצוא בין מסמכיו תיאורים של המחתרת, ההתנגדות ומה שנודע בדיעבד כסימנים מתריעים לכיליון ([[עיתונות חשאית]], פרוטוקולים מישיבות, סקירות על פעילות הגופים החשאיים היהודיים בגטו ועדויות מפי פליטים מ[[גטו|גטאות]] אחרים, [[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ו[[מחנה שבויים|מחנות שבויים]]), כך גם תעד את חיי היום יום של שוכני הגטו והאווירה ברחובותיו (כרזות, ציורים ועדויות). המימון לתפעול המיזם הגיע מארגון ה"[[ג'וינט]]".
פעולת הארגון שינתה את כיוונה ב[[יוני]] [[1942]], כאשר החלו רציחות המוניות באזורים הכבושים במזרח. החל מאותה תקופה פעילי הארכיון ניסו להניח את ידיהם על כל תעודה גרמנית הקשורה לגירוש ולתהליך ההכחדה. בתחילת שנת [[1943]] נגבתה עדות מאחד מניצולי מחנה ההשמדה [[חלמנו]], והועברה ל[[לונדון]]. בעיצומו של גירוש גטו ורשה, רינגלבלום ניסה לשכנע את תושבי הגטו למסור לו את צוואותיהם ויומניהם האישיים המתארים את חייהם בגטו, אבל ניסיון זה הצליח באופן חלקי בלבד, מאחר שרבים חשו שלאחר שנספו יקיריהם, נותרה להם רק כתיבתם.
חלק מכתבי הרבי מפיאסצנא ועוד, השתמרו בארכיון זה והתפרסמו אחר כך.
== גורל הארכיון ==
| |||