חוקת הודו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
בדצמבר 1946, ערב קבלת העצמאות ההודית, כונסה [[הפרלמנט ההודי|האספה המכוננת]] של הודו, שתפקידה העיקרי היה לגבש חוקה למדינה החדשה. האסיפה הטילה את המשימה על ועדת הניסוח (drafting committee), ש[[בהימרו רמג'י אמבדקאר|אמבדקר]] מונה לעמוד בראשה. אמבדקר נחשב למי שהשפיע ביותר על עיצוב החוקה ועקרונותיה ולמנסחה המרכזי. מהלך כתיבתה של החוקה נמשך שלוש שנים. הוא החל בדצמבר 1946, שבעה חודשים לפני הפיכתה של הודו למדינה עצמאית, והסתיים בינואר 1950, עם כניסתה של החוקה לתוקף. האספה המכוננת מנתה יותר מ–300 נציגים שפעלו במסגרת של 15 ועדות שונות, שבכל אחת נדונו סעיפים שונים של החוקה. ועדת הניסוח, ובראשה אמבדקר, איחדה בין הסעיפים השונים, ולעתים שינתה את הנוסחים שנוצרו בוועדות.
 
החוקה משקפת במידה רבה את תפיסת עולמו הפוליטית והחברתית של אמבדקר, שהיה בן ל[[קסטות|קסטת הדלית]] (המכונה גם קסטת הטמאים) וביקש להשתמש בכתיבת החוקה למען ביטול שיטת הקסטות בחברה ההודית.{{הערה|שם=חגי לרנר|חגי לרנר, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/1cWYJM/%2F%2FTeoria%2044_Lerner.pdf על תפקיד החוקה בתנאים של אי-הסכמה לאומית: מבוא לנאומו של ב"ר אמבדקר באספה המכוננת של הודו בנובמבר 1948], '''[[תיאוריה וביקורת]]''', 44, קיץ 2015, עמ' 289-295}} אמבדקר דגל מצד אחד ב[[שוויון]] לבני כל הקסטות ול[[נשים]], ומצד שני החזיק בעקרונות של [[דמוקרטיה ליברלית]]:. הוא התנגד, למשל, להצעה שעלתה במהלך דיוני האספה המכוננת להגדיר את הודו במפורש כמדינה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] בסעיף הראשון של החוקה. הוא טעןוטען, שהגדרה כזו "תהרוס את הדמוקרטיה", משום שהיא תכבול מראש את הממשלה לתפיסה כלכלית אידיאולוגית מסוימת. ההגדרה של הודו כמדינה סוציאליסטית הוכנסה לבסוף לחוקה בשנת 1976, עם אימוץ התיקון ה-42 לחוקה.
 
ההצלחה של חברי האספה המכוננת ליצור תשתית חוקתית דמוקרטית להודו בולטת לנוכח האתגרים המורכבים שהקשו את המהלך — אתגרים שבמדינות אחרות הביאו על פי רוב לידי יצירתליצירת משטרים רודניים: תנאים כלכליים ירודים של [[מדינה מתפתחת]], העדר [[השכלה]] מינימלית בקרב מרבית התושבים וחברה שסועה מבחינה [[אתניות|אתנית]], [[שפות|לשונית]], [[דת|דתית]] [[מעמדות|ומעמדית]]. יתר על כן, ניסוח החוקה החל בתנאים של [[ריבונות]] חלקית, כש[[האימפריה הבריטית|הכוחות הבריטיים]] עדיין שלטו בהודו ו[[ממשלת בריטניה]] הכתיבה את מנגנון הבחירה של חברי האספה ואת פרוצדורות הדיון, והמשיכה תוך כדי חלוקתה האלימה של הארץ לשתי מדינות נפרדות — הודו ו[[פקיסטן]].{{הערה|שם=חגי לרנר, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/1cWYJM/%2F%2FTeoria%2044_Lerner.pdf על תפקיד החוקה בתנאים של אי-הסכמה לאומית: מבוא לנאומו של ב"ר אמבדקר באספה המכוננת של הודו בנובמבר 1948], '''[[תיאוריה וביקורת]]''', 44, קיץ 2015, עמ' 289-295|}}
 
===אימוץ החוקה===