צבע שמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
BDaniel (שיחה | תרומות)
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 8:
רק ב-[[1420]] בקירוב מופיע השימוש בצבעי שמן באמנות הפלמית והאיטלקית כשבתחילה הוא בשילוב עם טכניקת ציור ה[[טמפרה (ציור)|טמפרה]] שקדמה לטכניקת צבעי השמן.
 
ניתן לראות אצל ציירים כ[[יאן ואן אייק]], [[האנסהנס ממלינג]], ואן דר וואידן ועוד שימוש בגלזורות שמן שקופות שצוירו מעל שכבה ראשונית של ציור טמפרה כשהמצע המקובל הוא משטח עץ אלון הצבוע בצבע יסוד (גרונד) המכיל גיר לבן.
 
המעבר מטמפרה לשמן במהלך תקופת [[הרנסאנס]] איפשר קבלת גוונים עשירים וחמים יותר בעלי שקיפות וגמישות לעומת הצבע האטום, השביר והקווי של טכניקת הטמפרה.
שורה 52:
בכל מקרה לא רצוי להשתמש בטרפנטין מינרלי כמדיום או כחלק ממנו והוא משמש רק לניקוי [[מכחול|המכחולים]], משטח הערבוב וכתמים. חומר זה עלול להזיק בשאיפה, לכן יש לעבוד במקום מאוורר היטב.
 
עם סיום הציור בצבעי שמן, (בדרך כלל לאחר 3-63–6 שבועות) הציור יצופה בשכבת הגנה הנקראת [[ורניש]]. הורניש הוא לכה שתפקידה להעניק לציור מראה וברק אחידים וכן הגנה מפני לחות ופגעי מזג אויר.
 
סוגים שונים של ורניש מעניקים לציור דרגות שונות של ברק, לדוגמה, דמר ורניש היא לכה טבעית המכילה שרף מיוחד בשם דמר (DAMAR) המומס ב[[טרפנטין]] עץ מזוקק ומעניקה גימור מבריק לציור.