בילי סטרייהורן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up, replaced: ISBN 0-306-80033-0 ← {{ISBN|0-306-80033-0}} (2) באמצעות AWB |
||
שורה 30:
==עם דיוק אלינגטון==
סטרייהורן פגש את אלינגטון ב-[[1938]], כאשר ניגן בהרכב שנקרא "הכובענים המשוגעים". אלינגטון, שביקר בפיטסבורג עם תזמורתו שמע את סטרייהורן והתלהב. אלינגטון שכר את סטרייהורן תחילה כפסנתרן ועד מהרה כמעבד, מלחין ואף כמנהל מוזיקלי. בעוד אלינגטון היה דמות אב ומנהיג לתזמורת, היה סטרייהורן זה שדאג להיבט המוזיקלי המקצועי. סטרייהורן עבד תחת אלינגטון בלי לבקש הערכה פומבית, ואלינגטון גם לא העניק לו כזו. כדברי אלינגטון עצמו, "סטרייהון עובד קשה ואני מקבל את התשואות". ניתן לראות ביחסים [[סימביוזה]] או ניצול. סטרייהורן השלים את אלינגטון ואלינגטון נתן לסטרייהורן ביטחון ויד חופשית בהלחנה ובעיבוד. על כל פנים, אלינגטון טען שסטרייהורן היה "יד ימיני, יד שמאלי, העיניים שבגבי, מוחי הדהד בתוך ראשו ושלו - בי"{{הערה|1=Duke Ellington, Music Is My Mistress, Da Capo, 1973, {{ISBN
חלק ניכר מלחניו של סטרייהורן נרשמו על שמו של אלינגטון, כולל המנון התזמורת של אלינגטון, ''Take the "A" Train''.
שורה 44:
==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* David Hajdu, '''Lush Life: A Biography of Billy Strayhorn''', North Point Press, 1997 {{ISBN
</div>
|