בית הנבחרים של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון תבנית
ויקיזציה, קישורים פנימיים, עריכה: "כיום"
שורה 4:
| מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| סוג = [[בית תחתון]] של [[הקונגרס של ארצות הברית]]
| חותם = <small>[[הקונגרס ה-114 של ארצות הברית]]</small>{{ש}}[[Fileקובץ:Seal of the United States House of Representatives.svg|180px]]
|כיתוב חותם=<small>חותם בית הנבחרים</small>
| דגל = [[Fileקובץ:Flag of the United States House of Representatives.svg|180px]]
| כיתוב דגל = דגל בית הנבחרים
|תפקיד יושב ראש= [[יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית|יו"ר]]
שורה 15:
|ראש האופוזיציה=[[ננסי פלוסי]] ([[המפלגה הדמוקרטית|D]]){{ש}}{{כ}}<small>החל מ-3 בינואר 2011</small>{{ש}}[[סטיב סקאליס]] ([[המפלגה הרפובליקנית|R]]){{ש}}{{כ}}<small>החל מ-1 באוגוסט 2014</small>{{ש}}[[סטני הוייר]] ([[המפלגה הדמוקרטית|D]]){{ש}}{{כ}}<small>החל מ-3 בינואר 2011</small>
| מספר מושבים = 435
| איור מושבים = [[Fileקובץ:United States House of Representatives 2015.svg|250px]]
| מפלגות =
:::'''הרוב (247)''':
שורה 21:
:::'''המיעוט: (188)'''{{ש}}
:::* {{מקרא2|#000090|[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטים]] (188)}}
'''<small>תקופת כהונה</small>''' שנתיים
|שיטת בחירות = [[בחירות בשיטה הרובנית]]
|בחירות קודמות=4 בנובמבר, 2014 <!-- צריך להיות מקושר לערך על הבחירות ולא לתאריך -->
שורה 31:
{{פוליטיקה של ארצות הברית}}
'''בית הנבחרים של ארצות הברית''' (ב[[אנגלית]]: '''United States House of Representatives''') הוא ה[[בית תחתון|בית התחתון]] של [[הקונגרס של ארצות הברית]]. הקונגרס של ארצות הברית הוא ה[[פרלמנט]] שלה, או ה[[רשות מחוקקת|רשות המחוקקת]], אשר מורכב מבית הנבחרים ומ[[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] (המהווה את ה[[בית עליון|בית העליון]]). רבים מכנים את בית הנבחרים לבדו, ללא הסנאט, בשם "הקונגרס". בית הנבחרים מתכנס באגף הדרומי של בניין [[הקפיטול]].
לכל מדינה מ[[מדינות ארצות הברית]] ישנו ייצוג בבית הנבחרים, שהוא יחסי למספר תושביה, אך כל מדינה זכאית לפחות לנציג אחד. המספר הכולל של החברים בבית הנבחרים הוא כיום 435, לפי "חוק החלוקה מחדש" (Reapportionment Act) משנת [[1929]], הקובע את הדרך בה יותאם מספר החברים ל[[מפקד אוכלוסין|מפקדי האוכלוסין]] ולגודל ה[[מחוז]]ות במדינות ארצות הברית. הקונגרס יכול להחליט להגדיל מספר זה. משך תקופת הכהונה של כל חבר בבית הנבחרים היא שנתיים, אך אין כל הגבלה על בחירה מחדש.
 
שיטת שני הבתים (ביקמרליזם) נובעת מרצונם של [[האבות המייסדים של ארצות הברית]] ליצור "בית של העם" שייצג היטב את [[דעת קהל|דעת הקהל]] ובנוסף לכך בית נוסף, בו ישבו נציגים מרוחקים יותר, ברוח [[דמוקרטיה ייצוגית|הדמוקרטיה הייצוגית]], אנשי מעלה שלא ייסחפו אחר רצונותיו המשתנים של העם. מסיבה זו נהוג לכנות את בית הנבחרים "הבית התחתון", ואת הסנאט "הבית העליון", על אף ש[[החוקה של ארצות הברית|חוקת ארצות הברית]] אינה מפלה ביחסה בין הבתים, ודורשת את הסכמת שני הבתים לאישורה של חקיקה.
שורה 39:
 
==היסטוריה==
על פי [[תקנון הקונפדרציה]], המסמך משנת [[1777]] שאיגד את שלוש עשרה המושבות למעין [[קונפדרציה]] קודם לקבלת [[חוקת ארצות הברית]], היה הקונגרס גוף בעל בית אחד שבו לכל מדינה היה קול אחד. חוסר היעילות של מבנה חוקתי זה הוביל את הקונגרס לזמן "מועצה חוקתית" בשנת [[1787]], שאליה הסכימו כל המדינות פרט ל[[רוד איילנד]] לשלוח נציגים. הדרך בה יפעל הקונגרס הייתה אחד מהנושאים העיקריים שנדונו במועצה החוקתית. "תוכנית וירג'יניה" שהגה [[ג'יימס מדיסון]] קראה ליצירת קונגרס בן שני בתים: בית תחתון שייבחר ישירות על ידי העם, ובית עליון שייבחר על ידי הבית התחתון. תוכנית זו זכתה לתמיכת נציגי המדינות הגדולות כ[[וירג'יניה]], [[מסצ'וסטס]] ו[[פנסילבניה]], מפני שקראה לייצוג על בסיס גודל האוכלוסייה. המדינות הקטנות העדיפו את "תוכנית ניו ג'רזי", לפיה יהיה הקונגרס בן בית אחד ובו נציגות שווה לכל מדינה. לבסוף הגיעו הצדדים ל"פשרת קונטיקט" או "הפשרה הגדולה", לפיה אחד מבתי הקונגרס, הוא בית הנבחרים, יספק את הדרישה לייצוג על בסיס יחסי לאוכלוסייה, ואילו הבית השני, הוא הסנאט, יספק ייצוג שווה לכל מדינה. בשנת [[1788]] אושרה [[חוקת ארצות הברית]] על ידי הרוב הדרוש (תשע מתוך 13 המדינות), אך יישומה נדחה ל-[[4 במרץ]] [[1789]]. בית הנבחרים התכנס לראשונה ב-[[1 באפריל]] [[1789]]. במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] היה בית הנבחרים לרוב בסכסוך מתמיד עם הסנאט על נושאים רבים, לרבות ה[[עבדות]]. אוכלוסי מדינות הצפון היו רבים בהרבה מאוכלוסי מדינות הדרום, ולכן שלט הצפון בבית הנבחרים. עם זאת, הצפון לא זכה לרוב בסנאט, בו היה הייצוג על פי מספר המדינות. דוגמה לעימות מסוג זה הייתה "[[הצעת וילמוט]]" (Wilmot Proviso), אשר נתקבלה על ידי בית הנבחרים שוב ושוב ואשר אסרה על העבדות בשטח שסופח לארצות הברית לאחר [[מלחמת ארצות הברית מקסיקו]]. הסנאט בלם חקיקה זו מספר פעמים.
 
לאחר [[מלחמת האזרחים של ארצות הברית]] נשלטו בתי הקונגרס במשך תקופות ארוכות בידי [[המפלגה הרפובליקנית של ארצות הברית]] שנקשרה בדעת הקהל עם ניצחון ארצות הברית על הקונפדרציה. אך לאחר תקופת הבנייה מחדש מחורבות המלחמה, החלה בשנת [[1877]] תקופה של חילוקי דעות קשים, והרוב בבית הנבחרים נדד ממפלגה למפלגה.
שורה 59:
החוקה אינה מעניקה ל[[מחוז קולומביה]] או ל[[אזורים מבודדים (ארצות הברית)|טריטוריות של ארצות הברית]] זכות לייצוג בבית, אך הקונגרס איפשר בחירת נציגים ומשקיפים במעמד מיוחד ממחוז קולומביה ומ[[פוארטו ריקו]]. הנציגים (Delegates) והמשקיף המיוחד (Resident Commissioner) מפוארטו ריקו רשאים להשתתף בדיוני הבית ולהצביע בוועדותיו, אך הם אינם רשאים להצביע במליאת הבית.
 
למחוז קולומביה ולטריטוריות של [[סמואה האמריקנית]], [[גואם]], [[איי הבתולה של ארצות הברית]] ו[[איי מריאנה הצפוניים]] נציג אחד לכל טריטוריה. ל[[פוארטו ריקו]] ישנו "משקיף מיוחד" שהינושהוא החבר היחידי בבית הנבחר לארבע שנים.
 
מדינות הזכאיות על פי גודל אוכלוסייתן ליותר מחבר אחד בבית מחולקות ל[[מחוז בחירה|מחוזות בחירה]], הבוחרים את חבר בית הנבחרים. לאחר כל מפקד מחולקות המדינות למחוזות על פי תוצאות המפקד, על אף שהמדינה רשאית לשרטט את גבולות מחוזותיה בכל עת על פי צרכיה. כל מדינה קובעת את גבולות מחוזות הבחירה בחקיקה או באמצעות ועדות בלתי מפלגתיות. על גבולות המחוזות לאפשר ייצוג שווה לאוכלוסייה, ושרטוט הגבולות באופן שרירותי (Malapportionment) נקבע על ידי [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] כבלתי חוקתי.
שורה 67:
על פי התיקון הארבעה עשר לחוקת ארצות הברית, כל מי שנשבע לשרת את ארצות הברית ולקיים את חוקתה כעובד הציבור, אך לאחר מכן מרד כנגד המדינה, או סייע לאויביה, אינו יכול להיבחר כחבר בבית הנבחרים. פסקה זו נכנסה לתוקף לאחר [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] על מנת למנוע ייצוג מתומכי הקונפדרציה. התיקון מאפשר לאדם מסוג זה להיבחר, אם קיבל לכך את הסכמתם של שני שליש מחברי שני בתי הקונגרס.
 
הבחירות לנציגים נערכות אחת לכל שנה בעלת מספר זוגי, ב[[יום הבחירות בארצות הברית|יום שלישי הראשון לאחר יום שני הראשון]] שחל בחודש [[נובמבר]]. המפלגות הגדולות נוהגות לבחור את המתמודדים ב[[בחירות מקדימות]] הנערכות מספר חודשים לפני הבחירות לבית הנבחרים. הכללים לגבי מועמדים עצמאיים שונים ממדינה למדינה. לרוב נבחרים נציגי המדינה בשיטה רובנית פשוטה, לפיה המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של הקולות במחוזו זוכה במשרה. יוצאת דופן היא [[לואיזיאנה]] המשתמשת בשיטה בת שני סיבובים במידהאם ואףאף אחד מן הנציגים לא קיבל רוב מן הקולות הכשרים. מושבים המתפנים במהלך כהונת בית הנבחרים דורשים בחירות מיוחדות על מנת לשוב ולאיישם.
 
חברים ונציגים משרתים תקופות בנות שנתיים, בעוד שהמשקיף המיוחד מפוארטו ריקו נבחר לתקופה בת ארבע שנים. מרגע היבחרו משרת חבר בית הנבחרים עד למותו, התפטרותו, או סיום כהונתו. החוקה מאפשרת לחברי הבית להדיח חבר שנבחר, ברוב של שני שליש מן הקולות. במהלך ההיסטוריה של הבית הודחו חמישה חברים באופן זה. שלושה מהם הודחו בשנת [[1861]] בשל תמיכתם במרד מדינות הדרום. ב-[[1980]] הודח חבר הבית מייקל מיירס בשל קבלת [[שוחד]], וב-[[2002]] הודח ג'יימס טרפיקנט אשר הורשע בעבירות שחיתות. הבית מוסמך לנזוף בחבריו, ברוב רגיל של קולותיו. חבר נזוף ממשיך לשמש בכהונתו.
תפקידם מכונה "חבר הקונגרס" ("קונגרסמן" או "קונגרסוומן"), וזאת על אף שהסנאט מהווה אף הוא חלק מן הקונגרס. כינויים אלו אינם משמשים להתייחסות לסנאטורים. הביטוי "חבר הבית" (Representative) משמש אף הוא להתייחסות אל חברי בית הנבחרים. לאחרונה נהוג לכנות את חברי בית הנבחרים "חברי הבית" ולהשתמש בביטוי "קונגרסמן" לחברי שני הבתים, אך מגמה זו טרם התקבעה בשיח הכללי.
 
תפקידםתפקיד חבר בית הנבחרים מכונה "חבר הקונגרס" ("קונגרסמן" או "קונגרסוומן"), וזאת על אף שהסנאט מהווה אף הוא חלק מן הקונגרס. כינויים אלו אינם משמשים להתייחסות לסנאטורים. הביטוי "חבר הבית" (Representative) משמש אף הוא להתייחסות אל חברי בית הנבחרים. לאחרונהלעתים נהוג לכנות את חברי בית הנבחרים "חברי הבית" ולהשתמש בביטוי "קונגרסמן" לחברי שני הבתים, אך מגמה זו טרם התקבעה בשיח הכללי.
משכורתם השנתית של חברי הבית היא כיום $165,200, אך היושב ראש ומנהיגי הרוב והמיעוט מקבלים תוספות למשכורתם. לקונגרס יש את הכוח לקבוע את משכורות החברים בו, אך על פי [[התיקון ה-27 לחוקת ארצות הברית]], קביעת המשכורת לא תיכנס לתוקף בתקופת כהונת בית הנבחרים שקיבל את ההחלטה עליה.
 
משכורתם השנתית של חברי הבית היאהייתה כיום174 $165,200אלף [[דולר אמריקני|דולר]] בשנת [[2014]], אך היושביושב ראשהראש ומנהיגי הרוב והמיעוט מקבלים תוספות למשכורתם. לקונגרס יש את הכוח לקבוע את משכורות החברים בו, אך על פי [[התיקון ה-27 לחוקת ארצות הברית]], קביעת המשכורת לא תיכנס לתוקף בתקופת כהונת בית הנבחרים שקיבל את ההחלטה עליה.
==בעלי תפקידים בבית הנבחרים==
 
==בעלי תפקידים בבית הנבחרים==
המפלגה שלה רוב המושבים בבית ידועה כ"מפלגת הרוב". המפלגה בעלת המספר הגדול ביותר של מושבים שלאחריה היא "מפלגת המיעוט". [[יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית|יושב ראש הבית]] (Speaker), ראשי הוועדות ובעלי תפקידים אחרים באים בדרך כלל ממפלגת הרוב. לתפקידים אלו ישנם תפקידים תואמים (לדוגמה "חברים בכירים" (Ranking Members) בוועדות) הנשמרים לנציגי מפלגת המיעוט.
 
שורה 100:
ההליך לפיו מתנהלות הישיבות אינו תלוי רק בכללים הפורמליים, אלא נסמך גם על מגוון מנהגים, תקדימים ומסורות. במקרים רבים יכול הבית להגמיש את הכללים הכתובים (במיוחד בכל הנוגע לזמן המוקדש לנאומים בעת הדיון) אם ישנה הסכמה פה אחד לכך בין חברי הבית. היושב ראש של הישיבה הוא האחראי על אכיפת הכללים, ויכול להזהיר את המתדיינים שלא לסטות מהם. הוא משתמש בפטיש קטן על מנת לשמור על הסדר.
 
על פי החוקה, ה[[קוורום]] הנדרש לשם הדיונים הוא רוב של חברי הבית. על פי המנהג יש להניח תמיד כי הקוורום הנדרש אכן מכונס, אלא אם כן אחד החברים קורא לספירה של הנוכחים. ברוב המקרים אכן אין הרוב הנדרש נוכח בעת הדיונים, אך הקריאות לספירת הקוורום הינן נדירות.
 
במהלך הדיונים רשאי חבר הבית לדבר רק אם קיבל לכך את רשותו של היושב ראש. היושב ראש קובע מי מבין החברים יקבל את רשות הדיבור, ובכך יש לו שליטה על מהלך הדיון. כל הנאומים מופנים אל יושב ראש, ומתחילים במילים "אדוני היושב ראש" או "גברתי יושבת הראש". אין לפנות לחבר אחר מן הבית בעת הנאום, ואל הנוכחים יש להתייחס בגוף שלישי. ברוב המקרים אין החברים מתייחסים זה לזה בשמם אלא באמצעות התייחסות למדינתם, כגון "ה[[ג'נטלמן]] מוירג'יניה" או "הגברת מקליפורניה".
שורה 120:
 
==ועדות==
 
הבית משתמש בוועדות, כמו גם בתת-ועדות, למגוון של מטרות, לרבות עיון בהצעות חוק, וביקורת על הרשות המבצעת. מינוים של חברי הוועדות מוטל באופן פורמלי על הבית כולו, אך נעשה למעשה בדרך של מיקח וממכר פוליטי. באופן כללי, כל מפלגה מכבדת את העדפותיהם של החברים כבודדים, ונותנת עדיפות בחברות בוועדות על בסיס של ותק. כל מפלגה מקבלת הקצאה בחברות בוועדות על בסיס כוחה היחסי בבית.
 
שורה 132 ⟵ 131:
 
==חקיקה==
 
לבית הנבחרים, כמו לסנאט, הכוח ליזום הצעות חוק. עם זאת, החוקה קובעת כי הצעות להעלאת מיסים תהיינה נדונות לראשונה בבית הנבחרים. כתוצאה מכך הסנאט אינו יכול ליזום הצעות חוק הנוגעות למיסוי. יתרה מכך, בית הנבחרים סבור כי הסנאט אינו יכול לדון כלל בהקצבות או בחלוקת כספים פדרליים. בעבר היה קיים ויכוח בין חברי הסנאט ובין חברי בית הנבחרים בנקודה זו. בפועל, בכל פעם שבו עלתה הצעה כזו מן הסנאט, סירב בית הנבחרים לדון בה, ובכך הביא לקבלת הפרשנות המצמצמת את סמכות הסנאט.
 
שורה 152 ⟵ 150:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=United States House of Representativesבשורה}}
* [http://www.house.gov האתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית.]
* [http://clerk.house.gov/ האתר הרשמי של "פקיד בית הנבחרים של ארצות הברית"]
* [http://bioguide.congress.gov/biosearch/biosearch.asp מדריך ביוגרפי לחברי בית הנבחרים של ארצות הברית מיום היווסדו ועד היום]