הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

'''הכתב העברי הקדום''' (שם ארכאי: '''כתב דַעַץ''') הוא נוסח מקומי של ה[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]] כפי שהיה נהוג בקרב תושבי [[ממלכת יהודה]] ותושבי [[ממלכת ישראל]] במחצית הראשונה של [[האלף הראשון לפני הספירה]], ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות ([[מואב]],{{הערה|1=במאה התשיעית לפני הספירה. זאת אנו למדים מהכתב של [[מצבת מישע]] המואבית הכתובה בנוסח העברי. אולם מ[[המאה ה-7 לפנה"ס|השביעית לפנה"ס]] עד [[המאה ה-6 לפנה"ס|השישית לפנה"ס]] ניכרת כבר השפעה ארמית על הכתב המואבי (והאדומי). פרופ' [[בנימין זאס]], "[http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. {{ISBN |9653024841}}. [http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 עמ' 23].}} [[פלשת]]{{הערה|1=הפלשתים אמצו את הכתב העברי משכניהם ביהודה, וייתכן שהוסיפו לו מאפיינים מקומיים בהשפעה פיניקית. בנוסף נפוץ בפלשת הכתב הארמי ששימש את רשויות השלטון האשורי שם, כמו כן נמצאה גם כתובת בכתב לא ידוע שטרם פוענח, המזכיר את [[כתב לינארי|הכתב הלינארי]]. פרופ' [[בנימין זאס]], "[http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 השפעת הכתב העברי והארמי על שכנותיה של ישראל]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, סעיף 10.2.5.1, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. {{ISBN |9653024841}}. [http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&lpg=PP1&pg=PA23 עמ' 23].}} ו[[ארם]]). באלפבית זה כמו באלפבית הפיניקי היו 22 סימנים ("[[אות]]יות") המייצגים [[עיצור]]ים בלבד ולא [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (רק מאוחר יותר החל השימוש ב[[אמות קריאה]]) ומשום כך הוא מסווג כ"[[אבג'ד]]". כיוון הכתיבה באלפבית העברי העתיק כמו באלפבית הפיניקי הינו מימין לשמאל, כאשר צורת זווית האותיות נוטה להיות יציבה וקבועה (ולא משתנה כמו ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]]).

* [[יוסף נווה]], '''ראשית תולדותיו של האלפבית''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], {{ISBN |9652237086}}

* [[שמואל אחיטוב]], '''אסופת כתובות עבריות''', ירושלים: הוצאת ספריית ה[[אנציקלופדיה מקראית|אנציקלופדיה המקראית]], [[מוסד ביאליק]] {{ISBN |9653426028}}

* פרופ' [[בנימין זאס]], "[http://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC כתב וכתובות בתקופת המקרא]", בתוך: '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 10, תל אביב: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989. {{ISBN |9653024841}}

* שמואל אחיטוב, '''הכתב והמכתב; אסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון''', כרך כ"א, סדרת "ספריית [[האנציקלופדיה המקראית]]", ירושלים: הוצאת [[מוסד ביאליק]], תשס"ה 2005, {{ISBN |9653428861}} {{כ}}(465 עמודים) [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/694180.html סקירה בהארץ]