צבי יהודה מלצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 19251789 מאת ביקורת |
עמיחירושלים (שיחה | תרומות) מ הגהה, קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
==תולדותיו==
נולד ב[[מיר (עיר)|מיר]] שב[[בלארוס]] לביילה-הינדה ולרב [[איסר זלמן מלצר]]. התחנך אצל אביו, וכן אצל הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]], ה
בשנת [[תרצ"ו]] ([[1936]]) נבחר לרבה של פרדס חנה{{הערה|{{דואר היום||פרדס חנה|1936/01/31|01104}}}}. בתקופת רבנותו בפרדס חנה ייסד במושבה את [[ישיבת קלצק (ארץ ישראל)|ישיבת קלצק]], לזכר הישיבה המקורית ב[[ישיבת סלוצק - קלעצק|קלצק]] שבראשה עמד אביו. בצוות רבני הישיבה היה אחיינו, הרב [[שניאור קוטלר]]. בשנת [[תש"ה]] ([[1945]]) יזם את הקמת [[מדרשיית נעם]] בפרדס חנה. הוא פנה אל ראשי [[תנועת נוער|ארגון הנוער]] "נוער [[המזרחי]]" (ראשי תיבות: '''נעם''') והציע להם להקים במושבה ישיבה שתשלב לימודים כלליים. לראשות הישיבה נבחר הרב [[יהושע יגל]].
בשנת [[תש"ז]] ([[1947]]) נבחר לכהן כרבה של רחובות, לאחר פטירת רבה הקודם [[צבי שטיינמן]], שהיה חותנו{{הערה|{{הצופה||דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל|1947/01/27|00408}}}}. את רבנותו בפרדס חנה העביר לרב [[יהושע זליג דיסקין]]. עם בואו לרחובות הוא ייסד בה בית דין ושימש בו כ[[אב"ד]]. הוא מינה לרבנים מקומיים את הרב [[יואל קלופט]] (רב שיכון הפועל) והרב [[זבולון גרז]] (רב בית
בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) פרש הרב מלצר מרבנות העיר, ואת מקומו מילא הרב [[אלימלך בר שאול]]. הרב מלצר המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת הדרום. כעבור זמן פרש גם מראשות בית הדין ומינה תחתיו את הרב [[זבולון גרז]]. בשנת [[תשכ"ה]] ([[1965]]) נפטר הרב בר שאול, ומיד לאחר פטירתו ייסד הרב מלצר לזכרו [[כולל אברכים]], הפועל עד היום. כמו כן פתח הרב מלצר ישיבה מקצועית ביישוב [[גן יבנה]] הסמוך לרחובות.
בשנת [[תשי"ד]] ([[1954]]), לאחר פטירת אביו, חלה הרב מלצר, וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] נוסף לו השם '''רפאל''', אותו נשא עד מותו. הרב [[אריה לוין]] ערך לו [[גורל הגר"א]], והפסוק שעלה בגורל היה: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה"{{הערה|ספר מלכים ב' כ, ו}}. ואכן, הרב מלצר נפטר כעבור חמש עשרה שנה, בט"ו תמוז תשכ"ט. נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.
| |||