איתי בחור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
עדכון ספר חדש תגית: תו כיווניות מפורש |
||
שורה 16:
*'''סתיו בטביליסי''', 2013, יחד עם חדוה רוקח. יומן מסע ל[[גאורגיה]]. הספר כולל תרגום לעברית של שירי משוררים גאורגים מודרניים (ביניהם [[איליה צ'בצ'בדזה]], [[וז'ה פשבלה]], [[ניקולוז ברתשווילי]]) ותרגום האגדה "[[אמירני]]" – תינוק גרוזיני פרוע, חצי אל חצי אדם, שנולד עם שן זהב.
*'''אלי"ן – בית-חולים שיקומי לילדים''', 2014, הספר מגולל את תולדות [[בית חולים אלי"ן]] מראשיתו ועד היום על רקע הסערות הבריאותיות שפקדו את הארץ, וחושף את מאבקי הקיום של המוסד ואת היחסים המורכבים ששררו בינו ובין מערכת הבריאות הממלכתית. הספר מתאר את התמורות שחלו בתפיסת השיקום ובהתפתחות הרפואית וביכולת להיטיב את חייהם של חולים במחלות שנחשבו חשוכות טיפול.
*'''הילדים של שניידר''', 2016, הספר, שיצא לאור לרגל מלאת 25 שנים ל[[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל]], הינו שילוב של מחקר היסטורי, עבודת ספרות ואלבום אמנות. חלקו הראשון של הספר מכיל סקירה מקיפה, יחידה בעברית, שעוסקת בהיסטוריה של רפואת הילדים ושל בתי־החולים לילדים בעולם ובארץ־ישראל; זוהי הקרקע ההיסטורית שבתוכה נבט מרכז שניידר וממנה פרץ ושינה את פני רפואת הילדים בישראל.החלק השני עוסק בפרשת הקמתו של מרכז שניידר (1995-1985), חרף התנגדויות עזות ותוך מאבקים והתעקשות ומסירות והתמדה עד להצלחה.החלק השלישי והאחרון מכיל כרוניקה של הנעשה במרכז שניידר בעשרים השנים האחרונות (2015-1996), שעדיין קרובות מכדי להתבונן בהן בפרספקטיבה היסטורית. בתקופה זו מרכז שניידר ביסס את מקומו כמוביל של רפואת־הילדים בישראל וכמודל, שלפיו מתוכננים ומופעלים מערכי־אשפוז לילדים בארץ ומחוצה לה.
== מגזין אינטרנט ==
| |||