ג'מאל אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

בשנים 1932-34 הוציא ג'מאל אל-חוסייני שני סיפורים פוליטיים-פובליציסטיים: "על מסילות חג'אז" ו"תראיה".{{הערה|יעקב שמעוני, '''ערבי ארץ-ישראל''', פרק 17, עמ' 399.}}

אל-חוסייני פנה אל בית המשפט העליון בתביעה למחוק את האותיות "א"י" (ראשי התיבות "ארץ ישראל" בצירוף "פלשתינה (א"י)" במסמכים הרשמיים) מעל הבולים שהוציאה ממשלת המנדט, אולם תביעתו נדחתה.{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 246.}}

 

ב-[[1935]] היה ממייסדי [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] של המופתי, והיה יו"ר שלה. הוא גם ייסד את עיתון המפלגה, "אל-ליוא" ("הדגל") וארגן את "פלוגות הנוער" ("אל-פותווה") הצבאיות למחצה, שהיה להן חלק רב בהכנת המהומות של [[1936]] ובראשיתן. עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ב-1936, היה חבר [[הוועד הערבי העליון]] שבראשו עמד המופתי, והיה פעיל מאד בארגון המהומות, אך בילה את רוב שנותיהן בשליחות [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] באנגליה ובשווייץ (ליד [[חבר הלאומים]]). ב-1937 פוזר הוועד הערבי העליון בידי הבריטים, נשאר בחו"ל והמשיך לכוון את פעולות הטרור בארץ מ[[דמשק]] ומ[[ביירות]]. הוא לקח חלק בהכנת פעילויות למען הפלסטינים ([[ועידת בלודאן (1937)|ועידת בלודאן]] ב-1937 והוועידה הערבית הבין-פרלמנטרית ב-1938) ובפברואר [[1939]] היה מראשי המשלחת הפלסטינית ל[[ועידת השולחן העגול]] שהתכנסה ב[[ארמון סנט ג'יימס]] ב[[לונדון]]. באותה שנה עבר ל[[בגדאד]] יחד עם חברים אחרים בוועד, שם קיים, יחד עם אמין אל-חוסייני, קשרים עם הציר הגרמני. בשנים [[1941]]-[[1940]] היה פעיל בקרב הגולים הפלסטינים בעיראק והשתתף בארגון [[מרד רשיד עלי]]. עם כישלון המרד, נמלט ל[[איראן]], ועם כיבושה על ידי [[בעלות הברית]], נתפס בידי הבריטים והוגלה ל[[רודזיה]], שם בילה עד סוף [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 218-216}}