|
גור אלרואי נולד בתל אביב, אך בילדותו ונעוריו התגורר עם הוריו ושני אחיו בשכונת [[רמת אשכול]] ב[[ירושלים]]. אביו, יואש אלרואי, שימש שנים רבות כמנהל מחלקת הספורט של [[הערוץ הראשון|הטלוויזיה הישראלית]]. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר ע"ש רנה קסין בירושלים. בשנת 1987 התגייס ושירת כלוחם ב[[חטיבת גבעתי]]. הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1991 בדרגת סגן.
מסלולו האקדמי של אלרואי החל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בירושלים. את לימודי התואר הראשון סיים בשנת 1995 בחוג לתולדות עם ישראל ובחוג להיסטוריה כללית. בשנת 1997 סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו לתואר מוסמך במכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן באוניברסיטה העברית. עבודת המוסמך שלו עסקה בסוגיית ההתאבדות בתקופות [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]]. אלרואי המשיך ללימודי [[דוקטור|תואר שלישי]] במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב עבודת דוקטורט פורצת דרך על ההגירה היהודית לארץ ישראל בראשית המאה ה-20: המקרה של העליההעלייה השניההשנייה בהנחיית פרופ׳ חגית לבסקי ופרופ׳ [[גדעון שמעוני|גדעון שמעוני.]] בשנת 2002 התקבל אלרואי כמרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. בשנת 2014 זכה בתואר פרופסור מן המניין. בשנים 2011-2009 שימש כפרופסור אורח ב[[אוניברסיטת ניו יורק]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ארצות הברית]]. עם חזרתו לארץ התמנה לראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה עד שנת 2016. בין השנים 2009-2006 שיש גם כראש החוג ללימודי ארץ ישראל ובשנת 2016 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת חיפה.
בשנת 2013 יזם והקים אלרואי את תכניתתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארצות הברית, תכניתתוכנית ייחודית וחלוצית באקדמיה הישראלית בשותפות עם קרן משפחת רודרמן. תכניתתוכנית רודרמן מכסה מגוון רחב של נושאים הנוגעים לחיים היהודיים בארצות הברית, לחברה האמריקנית ולקשר ארוך הטווח והחשוב בין הקהילה היהודית אמריקנית, מדינת ישראל והחברה הישראלית.
פרופסור אלרואי פרסם שישה ספרים על ההגירה היהודית בראשית המאה ה-20 ועל האידיאולוגיההאידאולוגיה ה[[טריטוריאליזם יהודי|טריטוריאליסטית]] ומאמרים רבים בכתבי עת מובילים בארץ ובחו"ל. הוא מלמד באוניברסיטת חיפה קורסים בנושאים מגוונים, ביניהם: "ההגירה היהודית לארצות הברית ולארץ ישראל", "הציונות ומתנגדיה" ו"ארץ ישראל המנדטורית". לצד עבודת המחקר הפורה שלו שימש כיועץ מוזיאון ההגירה ב[[אנטוורפן]], [[בלגיה]]. אלרואי משרת במילואים כחוקר ביחידת [[אית"ן]], המערך לאיתור נעדרים בצה"ל ועד כה הצליח לפענח שלושה תיקי נעדרים ממלחמת תש"ח<ref>{{קישור כללי|הכותב=נדב שרגאי|כתובת=http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558587|כותרת=פה נקבר טוראי מרדכי פרנקו|אתר=הארץ|תאריך=26.04.2007}}</ref>
אלרואי מתגורר כיום ב[[חיפה]], נשוי ואב לשניים.
==== ההבחנה הטיפולוגית בין עולים ומהגרים ====
בציר זה מתגלמת במחקריו של אלרואי הבחנה טיפולוגית בין עולים ומהגרים המבוססת על ניתוח סמנטי של מונחים אלה במחשבה הציונית. אלרואי יצא נגד טענה רווחת בהיסטוריוגרפיה, לפיה 'עלייה' הוא מונח ניטרלינייטרלי. לטענתו המונח חדור תוכן ערכי ואידיאולוגיואידאולוגי אשר מצד אחד מייחס לכל יהודי שמגיע לארץ ישראל מוטיבציה לאומית ומצד אחר מטשטש, עד כדי מעלים, גורמי הגירה אחרים. לפי אלרואי זוהי דוגמה מובהקת המעידה על גיוס השפה למטרותיה של תנועה לאומית. על כן הוא סבור כי אין ההיסטוריון נדרש לקבל את המינוח הלאומי ללא ערעור ועליו לבחון את ההגירה לארץ ישראל באותן אמות מידה המקובלות בחקר ההגירה הכללי. כפתרון וכאתגר מציע אלרואי הבחנה טיפולוגית בין שני המונחים המגדירים כניסה לארץ חדשה, בין אם זו ארץ ישראל ובין אם ארץ יעד אחרת: "עלייה" ו"הגירה".<ref>{{צ-ספר|מחבר=עמנאול אטקס, דוד אסף ויוסף קפלן (עורכים)|שם=אבני דרך: מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל|מו"ל=מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי|שנת הוצאה=2005|עמ=361-347|פרק=גור אלרואי, ״׳עולים, ׳מהגרים׳, ו׳פליטים׳: גלגולים סמנטיים של המילה ׳עולה׳ במחשה הציונית}}</ref>[[קובץ:אימיגרנטיםגור.jpg|ממוזער|210x210px|כריכת הספר ״אימיגרנטים״]]
=== פרסים ===
עבודתו המחקרית הפורה ופורצת הדרך זיכתה את אלרואי בקרנות מחקר יוקרתיות ובפרסים רבים והם:
==== מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים 1925-1905 ====
עוסק בהיסטוריה אינטלקטואלית בשונה מקודמיו אשר עסקו ב[[היסטוריה חברתית]]. בספר מתחקה אלרואי אחר נבכי המחשבה הטריטוריאליסטית מראשיתה, עם פרסום ה"[[אוטואמנציפציה!|אוטואמנציפציה]]" של [[יהודה לייב פינסקר|פינסקר]] ועד התפרקות [[JTA|יט"א]] ודעיכת הרעיון שעמד בבסיסה. הספר מספר את קורות מסע החיפושים אחר ה'מולדת' ובוחן את האירועים הדרמטיים שקדמו להקמת יט"א, את [[תוכנית אוגנדה|פולמוס אוגנדה]] בימי [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] ולאחר מותו, את פרישתם של מייסדי יט"א מ[[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] והקמת ארגונם ואת האידיאולוגיההאידאולוגיה של הארגון ומאבקו עם ההסתדרות הציונית. הספר מציג היבט חשוב בשיח האידאולוגי שרחש בתנועה הציונית בעשור שקדם ל[[מלחמת העולם הראשונה]] ומהווה תרומה חשובה להבנת תולדות העם היהודי והתנועה הציונית בעידן שקדם להכרה הבין-לאומית בזכויותיו של העם היהודי בארץ ישראל.<ref>{{צ-ספר|מחבר=גור אלרואי|שם=מחפשי מולדת: ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית (יט"א) ומאבקה בתנועה הציונית בשנים, 1925-1905|מו"ל=קריית שדה בוקר: מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב|שנת הוצאה=תשע״א - 2011|עמ=315}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=חיים אבני|שם=חלופה לארץ ישראל|כתב עת=קתדרה|כרך=152|עמ=193-197|שנת הוצאה=תמוז תשע״ד - 2014}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב=תום שגב|כתובת=http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1587067|כותרת=תוכנית קניה - האם ההחלטה שלא להקים מדינה באפריקה היתה טעות? ולמה ניצחו הציונים את הטריטוריאליסטים?|אתר=הארץ|תאריך=09.12.2011}}</ref> גרסתו האנגלית של הספר יצאה לאור בשנת 2016 בהוצאת אוניברסיטת ויין מ[[דטרויט]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gur Alroey|שם=Zionism without Zion: The Jewish Territorialism Organization (JTO) and the Zionist movement|מקום הוצאה=Detroit|מו"ל=Wayne State University Press|שנת הוצאה=2016|קישור=http://www.thejc.com/arts/books/162129/review-zionism-without-zion.}}</ref>
[[קובץ:Breadtoeat.jpg|ממוזער|198x198px|כריכת הספר ״Bread to Eat and Clothes to Wear"]]
=== מבין פרסומיו האחרים ===
# חלוצים אובדי דרך? – סוגיית ההתאבדות על סדר יומן של העליות השנייה והשלישית''', יהדות זמננו''' (13), תשנ"ט, עמ' 241-209.
# ההרכב הדמוגראפיהדמוגרפי של העלייה השנייה, '''ישראל: היסטוריה, תרבות וחברה''' (2), 2002, עמ' 55-33.
# "רוסלאן" – האומנם הסנונית הראשונה המבשרת את בוא העלייה השלישית? '''קתדרה,''' ניסן תשנ"ג (107), עמ' 81-63
# גדוד העבודה" של בעלי מלאכה: סיפורו של אתוס שנכשל, '''עיונים בתקומת ישראל ('''13), 2003, עמ' 275-255
| 