קיריל מוסקלנקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
במאי [[1941]] מונה מוסקלנקו למפקד חטיבת ה[[נ"ט]] ה-1, ולחם עמה במהלך [[מבצע ברברוסה]] בגזרה הדרומית, ובכלל זה ב[[קרב ברודי]] וב[[קרב קייב (1941)|קרב קייב]]. לאחר מכן לחם עם חטיבתו ב{{ה|קרב על מוסקבה}}, ובפברואר [[1942]] מונה למפקד קורפוס הפרשים ה-6. במרץ [[1942]] מונה למפקד הארמייה ה-38, וביוני אותה שנה מונה למפקד ארמיית הטנקים הראשונה. באוגוסט [[1942]] מונה מוסקלנקו למפקד [[ארמיית המשמר הראשונה]], ולחם עמה ב[[מבצע אורנוס]] וב[[מבצע סטורן קטן]]. באוקטובק [[1942]] מונה מוסקלנקו למפקד הארמייה ה-40, ולחם עמה ב[[קרב חרקוב השלישי]], ב[[קרב קורסק]] וב[[קרב דנייפר]]. באוקטובר [[1943]] מונה שוב למפקד הארמייה ה-38, ולחם עמה ב[[מבצע דנייפר-קרפטי]] וב[[מבצע לבוב-סנדומייז']]. לאחר מכן לחמה הארמייה שבפיקודו בקרבות ב[[קרפטים]], ה[[מורביה]], וב{{ה|קרב על פראג}}.
 
לאחר המלחמה מילא מוסקלנקו תפקידים שונים, ובשנת [[1953]] מונה למפקד המחוז הצבאי [[מוסקבה]]. ב-[[25 ביולי]] [[1953]] שיתף מוסקלנקו פעולה עם [[חרושצ'וב]] וזו[[ז'וקוב]], והביאו למעצרו של [[לברנטי בריה]] ולהוצאתו להורג. כמחווה לסיועו בתפיסת השלטון, הועלה מוסקלנקו ב-[[11 במרץ]] [[1955]] לדרגת [[מרשל ברית המועצות]]. בשנת [[1960]] מונה מוסקלנקו למפקד [[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה|חיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות]], ובשנת [[1962]] מונה למפקח הכללי של משרד ההגנה. בשנת [[1983]] פרש מוסקלנקו לביתו, וב-[[17 ביוני]] [[1985]] מת בביתו שב[[מוסקבה]], ונקבר ב[[בית העלמין נובודוויצ'יה]].
 
==קישורים חיצוניים==