אוטם שריר הלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←פתופיזיולוגיה: עידית אברהמי (מדענית) |
||
שורה 53:
אוטם טרנסמורלי של שריר הלב מתרחש לרוב כאשר זרימת הדם באחד מכלי הדם הכליליים המספקים את שריר הלב פוחתת באופן חד כתוצאה מחסימה של הכלי על ידי [[קרישת דם|קריש דם]] שנבנה על פני רובד טרשתי שנקרע. הרבדים הטרשתיים בכלי הדם, הנוצרים כחלק ממחלת טרשת העורקים, נבנים לאורך שנים, והם מורכבים מליבה שומנית שבה [[כולסטרול]] העטויה [[כיפה סיבית]] ובתוכה [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]], לרבות [[מקרופאג]]ים.
לא כל הרבדים הטרשתיים נקרעים ומביאים לתהליך בו נוצר קריש דם באזור זה. נמצא כי הרבדים המועדים לפורענות הינם רבדים בלתי יציבים{{הערה|1=Bluestein D., Alemu Y., [[עידית אברהמי (מדענית)|Avrahami I.]], Gharib M., Dumont K., Ricotta J. J., Einav S. (2008), "Influence of Microcalcifications on Vulnerable Plaque Mechanics using FSI modeling”, Journal of Biomechanics, Vol. 41(5), 1111-1118}}, אשר עתירים בליבה [[שומן|שומנית]] [[אתרומה|אתרוגנית]] ובעלי שכבה דקה ולא יציבה יחסית של כיפה סיבית, אשר אם נקרעת גורמת להגעת [[טסית דם|טסיות דם]] לאזור ולתחילת התהליך של יצירת קריש דם. הטסיות מצטברות אחת על גבי השנייה, תוך שפעול של תהליך הקרישה, במהלכו [[פקטור VII]] ו[[פקטור X]] מביאים להפיכת פרותרומבין ל[[תרומבין]], אשר בתורו הופך פיברינוגן ל[[פיברין]] ומייצב את קריש הדם. התוצאה היא חסימה של כלי הדם לחלוטין במקרה של STEMI, או בחלקו במקרה של NSTEMI.
באוטם סובאנדוקרדיאלי הרובד הטרשתי אמנם יציב ולא נקרע, אך הוא חוסם שטח גדול של יותר משני שלישים מחלל העורק כך שאין די באספקת הדם ללב כדי לספק את דרישתו, שעשויה לגדול במצבים מסוימים. כתוצאה מכך נוצר נמק בשכבת הסובאנדוקרד, המרוחקת מן העורקים ומועדת יותר ל[[איסכמיה]]. לעתים ייתכן אוטם סובאנדוקרדיאלי בעקבות עורק שנחסם על ידי קריש, אלא שהקריש אז מתמוסס ספונטנית בקצב מהיר מספיק כדי שלא יתפתח אוטם ביותר מחצי משכבת שריר הלב. כמו כן, ישנם מקרים של לחץ דם נמוך או [[הלם]] הגורמים לירידה באספקת הדם ללב עד כדי אוטם סובאנדוקרדיאלי.
| |||