ויקיפדיה

ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏ממשלות: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:COP15 Logo.png|שמאל|ממוזער|150px|סמליל הוועידה]]
'''ועידת האו"ם לשינוי האקלים''', המוכרת בשם '''ועידת קופנהגן''', היא [[כנס|ועידה]] של [[האומות המאוחדות]] שהתקיימה במרכז בלה (Bella Center) ב[[קופנהגן]], [[דנמרק]] בין ה-[[7 בדצמבר]] ל-[[18 בדצמבר]] [[2009]]. הוועידה הייתה הפגישה החמש-עשרה בין הצדדים החתומים על [[אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים]] והחמישית בין החתומים על [[פרוטוקול קיוטו]]. לאירוע קדם הכנס [[שינוי אקלימי: סיכונים גלובליים, אתגרים והחלטות]] במרץ [[2009]], שאורגן על ידי [[ארגון האוניברסיטאות הבינלאומי לשיתוף פעולה מחקרי]] ומטרתו המוצהרת הייתה סיכום הידע המדעי שנצבר בנושא [[התחממות עולמית|שינויי האקלים]].
לאירוע קדם הכנס [[שינוי אקלימי: סיכונים גלובלים, אתגרים החלטות]] במרץ [[2009]], שאורגן על ידי [[ארגון האוניברסיטאות הבינלאומי לשיתוף פעולה מחקרי]] ומטרתו המוצהרת הייתה סיכום הידע המדעי שנצבר בנושא [[התחממות עולמית|שינויי האקלים]].
 
קוני הדגארד (Hedegaard), פוליטיקאית דנית, הייתה נשיאת הכנס. התפקיד הועבר ל[[לארס לקה ראסמוסן]] [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] [[דנמרק]] באופן כמעט סמלי לקראת סיום הכנס.
 
הסכם קופנהגן נוסח על ידי [[ארצות הברית]], [[סין]], [[הודו]], [[ברזיל]] ו[[דרום אפריקה]] ב18ב-18 ב[[דצמבר]]בדצמבר. ה[[דין וחשבון (מסמך)|מסמך]] זיהה כי ההתמודדות עם [[התחממות עולמית|שינוי האקלים]] היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ימינו וכי יש לנקוט פעולות כדי לשמור על עליית טמפרטורה מרבית של שתי [[מעלות צלזיוס]]. המסמך אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל כל התחייבויות לצמצום פליטת [[פחמן דו-חמצני]] ועל כן מדינות רבות וארגונים לא -ממשלתיים התנגדו להסכם זה.
 
==הרקע לוועידה==
שורה 12 ⟵ 11:
ספרו [[רב-מכר|רב המכר]] של [[אל גור]], [[אמת מטרידה]], וכן [[סרט תיעודי|סרטו התיעודי]] שיצא ל[[קולנוע|אקרנים]] ב-[[2006]] והפך לאחד מסרטי התעודה הרווחיים בכל הזמנים סיקרו את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] ויצרו [[קונצנזוס]] בינלאומי בנושא. [[פרס נובל לשלום]] שהוענק לו ב-[[2007]] ביטא זאת היטב.
 
כניסתו של [[ברק אובמה]] לתפקיד [[נשיא ארצות הברית]], שלוותה ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008|מערכת בחירות סוערת]] ובסיסמאותובססמאות "Yes We Can" ו-"Change" עוררו תקווה עולמית כי הגיע "סוף עידן [[ג'ורג' ווקר בוש|בוש]]" ומדיניותה של [[ארצות הברית]] בתחומים רבים רבים, ביניהם ב[[איכות הסביבה|תחום הסביבתי]], תשתנה.
 
כל אלו ועוד יצרו ציפייה אדירה ומתח עולמי לקראת הוועידה, ולמעלה מחמשת אלפים [[עיתונאי]]ם מרחבי העולם הגיעו לסקר. את פתיחת הוועידה ליווה הסרט [http://www.youtube.com/watch?v=NVGGgncVq-4 Please Save The World] לו נרשמו למעלה ממיליון צפיות ברשת ה[[אינטרנט]].
 
מסע פרסום רחב בשם הופנהגן שאורגן על ידי ה[[או"ם]] ו[[ארגוםארגון הפרסום הבינלאומי]] במטרה לתמוך בCOP15ב-COP15 ([[אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים]]). במסגרתו נפתח אתר האינטרנט http://www.hopenhagen.org/ בו יכולים אזרחים מרחבי העולם לחתום על [[עצומה]] [[איכות הסביבה|סביבתית]]
 
==הפולמוס סביב השתתפות המשלחת הישראלית==
משלחת רשמית מטעם [[ישראל]], בראשה עמדבראשות [[גלעד ארדן]] [[השר להגנת הסביבה]], הגיעה לקופנהגן לצורך השתתפות בדיונים, המשלחת מנתה כ-30 חברים שרובם אנשי מקצוע מ[[המשרד להגנת הסביבה]] וכן אנשי גופים רלוונטיים נוספים. בהמשך הייתה אמורה להצטרף אליה משלחת ייצוגית גדולה בראשות [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]].
משיחות של [[עיתונאי]]ם ישראלים עם חברים מהמשלחת התברר כי אין לה כמעט כל השפעה מעשית בוועידה, משום שכל משלחת חברה ל[[קבוצת אינטרס|קבוצות אינטרסים]] שייצגו את עמדותיה ואילו [[ישראל]] לא. בין הבולטות בקבוצות: קבוצת ה[[מדינות אפריקה|מדינות האפריקאיות]], קבוצת [[מדינת אי|מדינות האיים]], קבוצת [[האיחוד האירופי]], קבוצה של מדינות מתועשות ועשירות בה חברות [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[אוסטרליה]], ועוד. בכלי ה[[תקשורת]] בישראל פורסם שהמשלחת הרשמית ביקשה להצטרף לקבוצה בה חברות [[מקסיקו]], [[דרום קוריאה]] ו[[שווייץ]], אך זאת האחרונה הטילה [[וטו]] על הצטרפות ישראל משום שחששה כי חילוקי דעותיה עם משלחות של מדינות אחרות עלולות לפגוע ב[[מדינה נייטרלית|נייטרליות שלה]]. הידיעה עוררה זעם רב בישראל, שרק התגבר כשב-12 בדצמבר הודיעה לשכת ראש הממשלה כי לא ייצא לקופנהגן מכיוון שהשתתפותו בכנס לא מצדיקה את העלויות הגבוהות הכרוכות בנסיעה ובשהייה ב[[דנמרק]]. [[סביבתנות|ארגוני הסביבה]] טענו באירוניה כי על רקע [[איכות הסביבה|המצב הסביבתי]] הרעוע בישראל, אין טעם שראש הממשלה יצא לייצג אותה בפני בעולם.
לבסוף הוחלט כי [[נשיא המדינה]] [[שמעון פרס]] ישתתף בכנס במקום [[בנימין נתניהו|נתניהו]]. בנאומו בפני משתתפי הכינוס התחייב פרס כי ישראל תפחית עד שנת [[2020]] את פליטת [[דו תחמוצת הפחמן]] שלה בכ-20% לעומת הגידול הצפוי, אך [[שר האוצר]], [[יובל שטייניץ]], הבהיר שהואשאינו לא תמךתומך ביעד שהציב פרס, וטען שהנשיא עמד על כך ש"הצגת יעד נמוך יותר פשוט לא באה בחשבון". לאחר הוועידה הפכה התחייבות בעל-פה זאת גם לעמדתה הרשמית של הממשלה, בעקבות מכתב התחייבות ששיגר השר להגנת הסביבה לאו"ם. בהמשך, הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר, כדי שתציע דרכים ליישום ההתחייבות הזאת.
 
==רשימת הפעולות המוצעות==
שורה 80 ⟵ 79:
[[קובץ:Coloniliasm at COP15.JPG|ימין|ממוזער|210px|[[הפגנה|מפגינים]] ב[[קופנהגן]], משווים בין [[קולוניאליזם]] (Coloniliasm) לפליטת [[פחמן דו-חמצני]] באמצעות שימוש במשחק המילים CO2loniliasm]]
 
מספר [[הפגנה|עצרות מחאה]] קטנות נערכו בשבוע הראשון לוועידה, וההתכנסות המשמעותית הראשונה הייתה תהלוכה המונית שקראה להשגת הסכמה בינלאומית בנושא ה[[אקלים]] ב-[[12 בדצמבר]]. על פי ההערכות, השתתפו בה בין 40,000 ל-100,000 איש השתתפו בה. 968 מפגינים נעצרו, מתוכם 19 על נשיאת [[סכין|סכינים]] ולבישת [[מסכה|מסכות]] במהלך ה[[הפגנה]].
 
ועידהבאותה אלטרנטיביתעת התכנסה באותהבעיר עתועידה בעיראלטרנטיבית, Klimaforum09, בה השתתפו למעלהיותר ב50מ-50,000 איש. בכנס ניתנה במה לפעילי [[איכות סביבה]] מרחבי העולם שארצותיהם נפגעו מ[[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]]. בוועידה השתתפו מנהיגים מרחבי העולם, ביניהם [[וונדנה שיבה]] מייסד [[נבאדניה]] וה[[סופרת]] החברתית [[נעמי קליין]].
 
הארגון האנטי-[[צרכנות|צרכני]] "The Yes Men" פרסם [[מנשר|הצהרה]] מזויפת בשם [[שר]] הסביבה הקנדי ג'ים פרנטייס בה הוא מתחייב להפחית את רמת הפליטה של [[גזי חממה]] מ-[[1990]] עד ל-[[2020]] ב40ב-40%, פי 13 מההתחייבות האמיתית. ההצהרה פורסמה על ידי ה"וול סטריט ג 'ורנל" לפני שנחשפה כתרמית. ג'ים פרנטייס תיאר אותה כ"בלתי רצויה{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2009/dec/14/environment-canada-spoof Copenhagen spoof shames Canada on the truth about its emissions]}}"
 
ארבעה פעילי [[גרינפיס]] התפרצו לארוחת ערב ב-[[18 בדצמבר]] בה השתתפו ראשי מדינות מרחבי העולם והניפו שלטים הם נכתב: "ה[[פוליטיקאי]]ם מדברים, ה[[מנהיגות|מנהיגים]] עושים". לפעולה נוצר הד עולמי, וביקורת רבה הוטחה במשטרת קופנהגן על כך שהארבעה הוחזקו כמעט חודש ב[[מעצר]], בלי שהופנה כלפיהם [[כתב אישום|אישום]] כלשהו.
שורה 91 ⟵ 90:
 
===[[אקטיביזם]] בינלאומי===
כ -20,000 בני אדם השתתפו בצעדה שהתקיימה בלונדון, שבוע לפני תחילת הכנס. הם קראו למנהיגים הבריטים לאלץ את המדינות המפותחות להפחית את פליטתפליטות שלהםגזי בהחממה שלהן ב-40% עד שנת 2020 ולספק 150 מיליארד דולר כלמדי שנה עד 2020 כדי לסייע למדינות העניות להסתגל לשינויי האקלים{{הערה|1=[http://www.telegraph.co.uk/news/earth/copenhagen-climate-change-confe/6737104/Thousands-march-in-wave-against-climate-change-ahead-of-Copenhagen-conference.html march in 'wave' against climate change ahead of Copenhagen conference]}}.
כ50כ-50,000 בני אדם השתתפו במספר צעדות ב[[אוסטרליה]] במהלך הכנס, בקריאה למנהיגי העולם ליצור הסכם מחייב{{הערה|1=[http://uk.reuters.com/article/idUKTRE5BB0FB20091212 Australians walk to pressure Copenhagen]}}. ה[[הפגנה]] הגדולה ביותר התקיימה ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|1=[http://www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5j-Hpl52Erv6hdXrPHlkgsXNdJSAg Australian marchers lead world climate protests]}}.
 
===ה[[דין וחשבון (מסמך)|מסמך]] ה[[דנמרק|דני]]===
מסמך ש[[הדלפה|הודלף]], הידוע בשם "הטקסט ה[[דנמרק|דני]]" משום שנוסח על ידי חברי המשלחת הדנית, גרם ל[[ויכוח]]לוויכוח בין [[מדינה מפותחת|המדינות המפותחות]] לבין [[מדינה מתפתחת|המדינות המתפתחות]]. המסמך תויג תחת [[כותרת (כתיבה)|כותרת]] המשנה: "[[הסכם]] [[קופנהגן]]" ומונה צעדים שיבלמו את [[התחממות עולמית|ההתחממות העולמית]] כך שה[[טמפרטורה|טמפרטורות]] הממוצעות לא יעלו ביותר משתי [[מעלות צלזיוס]] מאז תחילת [[המהפכה התעשייתית]]. בנוסף, מקנה המסמך שליטה משמעותית על מיליארדי [[דולר אמריקני|דולרים]] שיחולקו למדינות העניות כסיוע להתמודדות עם יעדי פליטות [[גזי חממה|גזי החממה]] שהציבו לעצמן{{הערה|{{nrg|בקי אנדרסון, קופנהגן|מה מזהם את האווירה בקופנהגן?|978/462|14 בדצמבר 2009||1|1}}}}.
מספר מדינות מתפתחות הגיבו על המסמך ואמרו כי המדינות המפותחות עבדו מאחורי דלתות סגורות וגיבשו הסכם לפי רצונם, ללא הסכמה של מדינות מתפתחות. לומומבה סטניסלב די-אפינג, יו"ר [[G77]], אמר, "זה טקסט שמפר באופן מוחלט שנתיים של משא ומתן. זה לא מאפיין את ההצעות ואת הקול של המדינות המתפתחות". ניתוח חסוי של הטקסט על ידי מדינות מתפתחות, ש[[הדלפה|הודלף]] גם הוא, הראה "אי נוחות עמוקה" בנוגע לפרטים שונים בטקסט{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/environment/2009/dec/08/copenhagen-climate-summit-disarray-danish-text Copenhagen climate summit in disarray after 'Danish text' leak]}}.
 
==תוצאות הוועידה==
{{מיזמים|ויקיטקסט= Copenhagen Accord}}
ב-[[18 בדצמבר]] לאחר יום של [[משא ומתן]] קדחתני בין ראשי המדינות, פורסם כי "[[הסכם]] משמעותי" הושג בין [[ארצות הברית]] לבין [[מדינות הבסיס]]: [[סין]], [[הודו]], [[דרום אפריקה]] ו[[ברזיל]]. פקיד בכיר ב[[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|ממשלת ארצות הברית]] אמר כי מדובר ב"צעד היסטורי בכיוון הנכון" אבל לא הספיקה כדי למנוע שינוי אקלימי מסוכן בעתיד. עם זאת, [[כתב (מקצוע)|כתב]] [[איכות הסביבה]] של ה-BBC אמר: "בעוד [[הבית הלבן]] מכריז על [[הסכם]], משלחות רבות אחרות אפילו לא ראו אותו. פקיד ממשל [[בריטניה|בריטי]] הגדיר את הטקסט כעדיין לא סופי. המשלחת ה[[בוליביה|בוליביאנית]], לדוגמה, התלוננה על הדרך שבה הושג ההסכם - 'אנטי -דמוקרטית, אנטי -שקופה ובלתי -מקובלת ".
 
==תגובות==
===ממשלות===
[[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] אמר כי ההסכמה תתקבל בעתיד וציין ש"עברנו כברת דרך ארוכה, אבל יש לנו עוד הרבה ללכת"{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/8421910.stm Copenhagen deal reaction in quotes]}}.
ראש ממשלת [[בריטניה]] [[גורדון בראון]] אמר כי החשיבות שלחשיבות הוועידה הייתה בהתחלת העשייה, והאשים כי מספר מדינות "החזיקו" את ועידת קופנהגן לצורכיהן{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/politics/8423831.stm Copenhagen climate summit held to ransom - Gordon Brown]}}. הוא הדגיש כי הסכם משפטי חייב להתקבל בהקדם.
נשיא נציבות [[האיחוד האירופי]] [[חוזה מנואל בארוסו]], אמר "אנחנו לא נסתיר אכזבה בשל אי -השגת הסכם מחייב"{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/8421935.stm Key powers reach compromise at climate summit]}}.
[[נשיא צרפת|נשיא]] [[צרפת]] [[ניקולא סרקוזי]] אמר "הטקסט שהושג איננו מושלם" ומכל מקום, "אם לא יהיה לנו הרבה, זה אומר ששתי מדינות חשובות כמו [[הודו]] ו[[סין]] יהיו משוחררות מכל סוג של [[חוזה]]".
ראש המשלחת של [[סין]] אמר כי "מפגישהמהפגישה התקבלו תוצאות חיובית, כולם צריכים להיות שמחים." [[ראש ממשלה|ראש ממשלת]] [[סין]], וון ג'יאברו, אמר כי ההסכם היה חלש בגלל חוסר [[-אמון]] בין העמים: "כדי לעמוד באתגר [[התחממות עולמית|שינוי האקלים]], [[הקהילה הבינלאומית]] חייבת ולחזק את ה[[אמון]]האמון, לבנות [[קונצנזוס]]".
שרת [[איכות הסביבה|הסביבה]] של [[הודו]], ג 'איראם ראמש, דווחה כאומרת, "אנחנואנו יכולים להיות מרוצים שהצלחנו להגיע בדרך שלנו" וכי [[הודו]] "יצאה די טוב ב[[קופנהגן]]"{{הערה|1=[http://www.abc.net.au/news/stories/2009/12/23/2779003.htm India, China cooperated to torpedo climate deal]}}.
גורם בכיר ב[[ברזיל]] בעניין [[שינוי האקלים]] כינה את ה[[הסכם]]ההסכם "מאכזב". ראש קבוצת [[G77]] אמר כי היה "לשמור על הדומיננטיות הכלכלית של כמה מדינות". נציגים של [[המלדיביים]], [[ונצואלה]] ו[[טובאלו]] היו מרוצים עם התוצאהמהתוצאה. נשיא [[בוליביה]], אוו מוראלס אמר כי, "הפגישה נכשלה וזה מצער עבור [[כדור הארץ]]".
 
===ארגונים לא ממשלתיים===
ג 'ון סאובן, [[מנכ"ל]] [[גרינפיס]] [[בריטניה]] קבע כי "ה[[עיר]] [[קופנהגן]] היא זירת הפשע הלילה ... עכשיו זה ברור כי [[התחממות עולמית|ההתחממות הגלובלית]] תדרוש "[[מודל]]" שונה לחלוטין מזה של ה[[פוליטיקה]]". לדבריו "יש [[פוליטיקאי]]ם בודדים בעולם הזה שמסוגלים להסתכל מעבר לאופק הצר של ה[[אינטרס]]ים שלהם".
 
נימו בסי מארגון "[[ידידי כדור הארץ]]" כינה את הוועידה "[[כישלון]] מחפיר".
 
לידיה בייקר מארגון "[[להציל את הילדים]]" אמרה כי "למעשה נחתם [[גזר דין מוות]] עבור רבים מ[[ילד]]י [[העולם השלישי]]. עד 250,000 ילדים מקהילות עניות ימותו עד המפגש המשמעותי הבא"{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/environment/2009/dec/18/copenhagen-deal Low targets, goals dropped: Copenhagen ends in failure]}}.
טים ג 'ונס, נציב [[מדיניות]] ה[[אקלים]] מ[[התנועה עולמית לפיתוח]] אמר כי "המנהיגים סירבו להוביל במקום לבקש [[שוחד]] ולהתעמר במדינות מתפתחות"{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/environment/2009/dec/19/copenhagen-blame-game Rich and poor countries blame each other for failure of Copenhagen deal]}}.
 
קים קארסטנסן מ[[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]] אמר: "טוב, אבל הבטחות לא מספיקות כדי להגן על כוכב הלכת שלנו מפני שינוי אקלימי מסוכן. פשוט לא מספיקות. שיתוף פעולה בינלאומי הכרחי עכשיו. אנחנואנו זקוקים ל[[הסכם]] עכשיו. מה שנותר לנו אחרי שנתיים של [[משא ומתן]] הוא טקסט "חצי אפוי" מחומר לא ברור".▼
 
רוברט ביילי, מאוקסם הבינלאומית, אמר: "זה מאוחר מדי להציל את הפסגה, אבל עדיין לא מאוחר מדי להציל את [[כדור הארץ]] ותושביו. אין לנו ברירה אלא לצעוד קדימה לקראת עסקה מחייבת מבחינה משפטית בשנת [[2010]]. זה חייב להיות מהיר והחלטי, לא "עסקים כרגיל"."▼
▲קים קארסטנסן מ[[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]] אמר: "טוב, אבל הבטחות לא מספיקות כדי להגן על כוכב הלכת שלנו מפני שינוי אקלימי מסוכן פשוט לא מספיקות שיתוף פעולה בינלאומי הכרחי עכשיו. אנחנו זקוקים ל[[הסכם]] עכשיו. מה שנותר לנו אחרי שנתיים של [[משא ומתן]] הוא טקסט "חצי אפוי" מחומר לא ברור".
▲רוברט ביילי, מאוקסם הבינלאומית, אמר: "זה מאוחר מדי להציל את הפסגה, אבל עדיין לא מאוחר מדי להציל את [[כדור הארץ]] ותושביו. אין לנו ברירה אלא לצעוד קדימה לקראת עסקה מחייבת מבחינה משפטית בשנת [[2010]]. זה חייב להיות מהיר והחלטי, לא "עסקים כרגיל".
 
בוועידה השתתפה גם משלחת של כ-25 ראשי ארגונים ופעילים סביבתיים מישראל שאורגנה על ידי [[חיים וסביבה]] - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. המשלחת ייצגה את קואליציית הארגונים "דרכים לקיימות", שהחלה לפעול כבר ב[[ועידת יוהנסבורג]] בשנת 2002. לקראת הוועידה הוכן [[נייר עמדה]] עדכני שביקר את מדיניות הממשלה בנושא משבר האקלים, והופק מסמך מקביל באנגלית שהופץ בוועידה.
במהלך הוועידה קיימה משלחת ארגוני הסביבה שני אירועים מקצועיים בוועידה של החברה האזרחית – Klimaforum09. באחד הוקרן הסרט "אגדה אורבנית" והתקיים דיון על ערים מפחיתות פליטות, והשתתפו בו שלושה חברי כנסת. הדיון השני הציג את פעילות הארגונים כנגד הקמת תחנה פחמית חדשה בישראל כמודל לפעילות אזרחית, ומשתתפים ממדינות שונות ניסו ללמוד ממנו על פעילות מקבילה בארצותיהם.
המשלחת נפגשה בקופנהגן עם נשיא המדינה לקראת נאומו בוועידה, ופעלה לקידום הגדרת יעדי הפחתה בישראל שיצויינושיצוינו בנאום הנשיא. המשלחת גם שיגרה מקופנהגן מכתב לראש הממשלה בעניין זה, והגיבה בזמן אמיתי לנאומו של הנשיא. פעילות ארגוני הסביבה בוועידה קיבלה התייחסות נרחבת בכלי התקשורת בישראל, כולל ראיונות רדיו וטלוויזיה, ופרסום מאמרי דעה רבים של חברי המשלחת.
 
==ראו גם==
שורה 131 ⟵ 133:
 
==קישורים חיצוניים==
*[[ארכיון]] כתבות בנושא ועידת קופנהגן באתר [[וואלה!]] - [http://news.walla.co.il/?w=//1619551 כאן].
*[[ארכיון]] כתבות בנושא ועידת קופנהגן באתר [[הידען]] - [http://www.hayadan.org.il/topic/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%9F/ כאן].
*[http://old.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=israel_copenhagen1209&enZone=israel_copenhagen1209 ועידת קופנהגן] ב[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] של [[המשרד להגנת הסביבה]].
* [http://www.denmark.dk/en/menu/Climate-Energy/COP15-Copenhagen-2009/cop15.htm ועידת קופנהגן] - האתר הרשמי.
* [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=12#sagit תקווה ואכזבה בוועידת קופנהגן], כתב העת 'אקולוגיה וסביבה'.
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ועידת_האומות_המאוחדות_לשינוי_אקלים_(2009)"