יער ביאלובייסקה – הבדלי גרסאות

{{אתר מורשת עולמית

|שם=יער ביאלוביז'ה

|כיתוב=עצים בחלק הפולני של הפארק

|מדינה={{דגל|בלארוס||+}}, {{דגל|פולין||+}}

|הערות=הורחב ב-1992 וב-2014

|קואורדינטות=

}}

'''היער הבתולי בְּיַאלוֹבְיֶיסְקָה''' (ב[[פולנית]]: '''Puszcza Białowieska'''; ב[[בלארוסית]]: '''Белавежская пушча''') הוא [[יער]] ב[[בלארוס]] וב[[פולין]] השוכן במרחק של כ-70 קילומטרים צפונית ל[[ברסט ליטובסק]]. היער הוא השריד היחידי מיער גדול יותר שהשתרע על פני [[המישור האירופי הגדול]],{{הערה|שם=prehistoric|1="Earth Without People" by Alan Weisman 2005.}} שהשתרע בין [[הרי הפירנאים]] ו[[האוקיינוס האטלנטי]] במערב, לבין [[הרי אורל]] במזרח. פירושו המילולי של השם הוא [[צריח (מבנה)|מגדל]] לבן (ביאלו - לבן, ווייז'ה - מגדל).

 

==היסטוריה==

בעבר, היה כל שטח [[מזרח אירופה]] מכוסה ביערות בתוליים הדומים ליער ביאלוביז'ה. [בני האדם הפליגו לאורך נתיבי ה[[נהר]] עד [[המאה ה-14]]; ה[[דרך|דרכים]] וה[[גשר|גשרים]] הופיעו בתקופה מאוחרת יותר. במאה ה-14 ניתנו היתרי [[ציד]] מוגבלים. [[המאה ה-15|במאה ה-15]] הפך היער לרכושו של המלך [[ולדיסלב השני מפולין|ולדיסלב השני]], שהשתמש בו כמאגר [[מזון]] עבור ה[[צבא]] שלו שנלחם ב[[קרב גרונוולד]]. ולדיסלב השני התגורר ב[[אחוזה|אחוזת]] העץ שבביאלובייסקה במהלך [[מגפה]] שהתפרצה ב-[[1426]]. בשנת [[1538]] [[חקיקה|נחקק]] ה[[חוק]] הראשון העוסק בהגנת ושימור היער, כאשר [[זיגמונד הראשון, מלך פולין|זיגמונד הראשון]] הוציא צו שלפיו כל מי שיצוד ביזון אירופי ללא רישיון [[הוצאה להורג|יוצא להורג]]. כמו כן בנה זיגמונד אחוזת ציד חדשה בביאלוביז'ה, והיער כולו נקרא על שמה.

 

 

לאחר פירוקו של [[האיחוד הפולני ליטאי]] הפך הצאר [[פאבל הראשון]] את תושבי היער ל[[צמיתות|צמיתים]] והעביר את השליטה בהם, ביחד עם חלקים מהיער, לידיהם של [[אריסטוקרט]]ים ו[[גנרל]]ים [[רוסים]]. בתוך 15 שנים ירד מספר הביזונים מ-500 לכ-200. אולם, בשנת [[1801]] הקים הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] את השמורה מחדש ושכר מספר מצומצם של איכרים לצורך הגנה על [[בעלי חיים|בעלי החיים]]. בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] הגיע מספר הביזונים ל-700. אולם כיוון שרוב תושבי היער השתתפו ב[[מרד הצוערים]] (500 מתוך 502), המשרות שלהם בוטלו וההגנה על היער פסקה כתוצאה מכך.

[[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ביקר ביער ב-[[1860]] והחליט לחדש את המעמד המוגן של הביזונים. בעקבות הפקודות שניתנו על ידו המקומיים הרגו את כל ה[[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]]: [[זאב]]ים, [[דובים]] ו[[שונר]]ים. היער הבתולי עבר לבעלותם המלאה של הצארים הרוסים ב-[[1888]], והוא הפך לשמורת ציד מלכותית. הצארים החלו לשלוח את הביזונים כמתנה ל[[עיר בירה|ערי בירה]] [[אירופה|אירופיות]] ובמקביל הביאו ליער מרחבי [[האימפריה הרוסית|האימפריה]] [[אייליים]], [[אייל קורא]] ובעלי חיים אחרים. מסע הציד הצארי המשמעותי האחרון נערך ב-[[1912]].

 

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] היער ספג פגיעות רבות. [[צבא הקיסרות הגרמנית]] כבש את האזור ב-[[1915]] והחל לצוד בעלי חיים. במהלך שלוש השנים שבהן נמשך הכיבוש הגרמני הונחו באזור למעלה מ-200 ק"מ של [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] על מנת להקל על הפיתוח ה[[תעשייה|תעשייתי]] המקומי. שלוש [[מנסרה (מנסרות)|מנסרות]] הוקמו ב[[היינווקה]], ביאלובייז'ה וגרודק. עד ה-[[25 בספטמבר]], כאשר הוצא צו האוסר על ציד בתוך השמורה, נהרגו כ-200 ביזונים. אולם, החיילים הגרמנים, הציידים הלא מורשים והבוזזים הסובייטים המשיכו להרוג ביזונים עד שהאזור נכבש על ידי הצבא הפולני בפברואר [[1919]]. הביזון האחרון נהרג חודש אחד לפני כן.

לאחר [[המלחמה הפולנית-סובייטית]] ב-[[1921]], החלק המרכזי של פושצ'ה ביאלובייסקה הוכרז כ[[שמורת טבע]] לאומית. בעקבות מחקר שנערך ב-[[1923]] התברר כי לאחר המלחמה נותרו בכל ה[[כדור הארץ|עולם]] רק 54 ביזונים - ואף לא אחד מהם בפולין. ב-[[1929]] הובא למקום עדר קטן של ארבעה ביזונים ממספר [[גן חיות|גני חיות]] ומ[[הקווקז המערבי]] (הביזונים נכחדו מהקווקז המערבי כמה שנים לאחר מכן). על מנת להגן על הביזונים הפארק הוכרז ב-[[1932]] כ[[פארק לאומי]].

 

ההכרזה על האזור כפארק לאומי הוכיחה את עצמה וב-[[1939]] התברר כי בפארק יש 16 ביזונים. שני ביזונים היו מגן החיות בפשצ'ינה (Pszczyna), והם היו הצאצאים הישירים של הביזונים מהיער שניתן לדוכס פלב על ידי הצאר אלכסנדר השני ב-[[1865]].

 

==עצי אלון ידועים==

* '''מאמאמושי הגדול''' (היקף הגזע בגובה 1.3 מטר: 6.9 מטרים, גובה: 34 מטרים, נכון ל-[[2005]]). שמו של העץ נגזר מ[[קומדיה|קומדיית]] ה[[בלט]] [[גם הוא באצילים]] של [[מולייר]], שבה הדמות הראשית, מר ז'ורדן ממונה לתפקיד המאמאמושי על ידי השגריר הטורקי. היקף העץ גדל מ-[[1989]] ב-10 ס"מ. מבין כל עצי האלון בביאלובייסקה שהיקפם מעל 6 מטרים המאמאמושי הגדול מצוי במצב הטוב ביותר.

* הגזע של '''מלך נייזנאנובו''' (אלון שהיקף הגזע בגובה 1.3 מטר הוא 6.2 מטרים וגובה העץ הוא 38 מטרים) הוא היחיד מבין גזעי האלונים בביאלובייסקה הדומה ל[[צריח (מבנה)|צריח]]. ה[[ענף (בוטניקה)|ענפים]] הראשונים גדלים בגובה 18 מטרים. היקף הגזע גדל מאז אמצע [[שנות ה-60]] בכ-45 ס"מ. אולם, העץ מצוי בתהליך [[קמילה]] מאז [[1998]], ונכון לשנת 2005 רק בשני ענפים גדלים [[עלה|עלים]].