יוסף טל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דרמטי
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
שורה 6:
==תולדות חייו==
[[קובץ:Josef Tal with his father Julius Grünthal.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יוסף טל עם אביו הרב [[יוליוס גרינטל]] [[1917]]]]
'''יוסף טל''' (גרינטל; Grünthal) נולד בשנת 1910 בעיירה [[פינה]] (גרמנית: Pinne, פולנית: Pniewy, ליד [[פוזנן]]) ב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] (כיום ב[[פולין]]) לרב [[יוליוס גרינטל]]{{הערה|1=נספה בשואה. נעצר ב[[איינדהובן]] שב[[הולנד]] על ידי הגרמנים ונשלח ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[סוביבור]], שבו נרצח ב-[[16 באפריל]] [[1943]].}} ולאוטיליה לבית בלוך. בהיותו תינוק עברה המשפחה ל[[ברלין]], שם ניהלו הוריו [[בית יתומים]] פרטי{{הערה|1= Eckhardt, Ulrich & Nechama, Andreas: Judische Orte in Berlin, 2005, Nicolai, p153 {{ISBN |3-89479-165-9}}}}.
הרב [[יוליוס גרינטל]] היה מרצה ב[[בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות]] בברלין, והתמחה ב[[פילולוגיה]] של [[שפות שמיות]] עתיקות{{הערה|1=לדוגמה: [http://www.dbc.wroc.pl/dlibra/docmetadata?id=2495&from=&dirids=1&ver_id=80498&lp=1&QI=1C6AF43498B39BF1FF528F80B48E1527-1 Die syrische תרגומו למגילת אסתר]}}.
 
שורה 14:
בשנת [[1931]] סיים את לימודיו באקדמיה. בשנת [[1932]] נישא לרקדנית '''רוזי לבנטל'''. הוא התפרנס מהוראת פסנתר, ועבד גם כפסנתרן מלווה של רקדנים, זמרים ו[[סרט אילם|סרטים אילמים]]. בשל הגבלות העיסוק שהטילו ה[[נאצים]] על יהודים, נעשה טל מובטל, וכדי לקבל [[סרטיפיקט]] ל[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] התחיל ללמוד צילום ב"[[ריימאן שולה|ריימאן שוּלֶה]]".
===חבלי קליטה===
בשנת [[1934]] [[העלייה החמישית|עלו בני הזוג לארץ-ישראל]] עם תינוקם {{נזכור את כולם|45663|ראובן}} (רובק'ה) (לימים חבר [[מגידו (קיבוץ)|קיבוץ מגידו]], ו[[חלל מערכות ישראל|חלל צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]]). טל שהה תקופה קצרה ב[[חיפה]] וב[[חדרה]] ועבד כצלם. הוא שב לעשייה המוזיקלית כאשר שהה בקיבוצים [[בית אלפא]] ו[[גשר (קיבוץ)|גשר]]. בתקופה זו היה בקשר עבודה עם מוזיקאים חברי קיבוץ כ[[מתתיהו שלם]] מבית-אלפא (לו עזר טל בהעלאת נעימות על הכתב), עם [[יהודה שרת]] מקיבוץ [[יגור]] נוצרה ידידות גם מעבר לרקע המקצועי. טל העריך מאד את כשרונו ומקוריותו ואף עיבד מנעימותיו{{הערה|1=בסיומהּ של הסונטה הראשונה לפסנתר כתב טל ואריציות על לחנו של שרת לשירה של [[רחל המשוררת|רחל]] '[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=806&wrkid=5563 הן דמה בדמי זורם]'.}}{{הערה|1=http://www.zemer.co.il/article.asp?id=57}}{{הערה|1='''עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים''', ירושלים: הוצאת כרמל, 1997 (עם עדה ברודסקי) {{ISBN |965-407-162-2}}, עמ' 107–109, 139–140.}}.
 
===ירושלים===
שורה 63:
 
===מוזיקה אלקטרונית===
את ה[[מוזיקה אלקטרונית|מוזיקה האלקטרונית]] ראה טל בתוך המכלול של השפה המוזיקלית החדשה, אותה תיאר כשפה לא יציבה שעדיין אין לה הגדרה מגובשת. טל התייחס למחשב ככלי המחייב את המלחין למחשבה ממושמעת ובתמורה לכך הוא מאחסן בנאמנות מוחלטת את המידע שהוזן לתוכו. אם המחשב אינו מנוצל כהלכה, תתגלה גם טיפשותו של המלחין, אשר לא השכיל לאחד את עולם המחשב עם עולם המוזיקה. אך להלחנה זו היבט נוסף, אליבא דטל: ברגע שהמלחין בוחר את התיווי למחשב ככלי היצירה שלו, הוא הופך לאחראי המוחלט והבלעדי ליצירה, שכן באותו רגע הוא מבטל את תפקידו של המבצע הפרשן. מעתה קובעת רק יכולתו המנטלית של המלחין, ואין הביצוע תלוי ומושפע מיכולתו הגופנית המכנית, הווירטואוזית, של המבצע{{הערה|1='''המחשב במוזיקה - שפה חדשה ותיווי חדש, המדיום באמנויות המאה העשרים''', בעריכת בילסקי-כהן ובליך, מכון ון-ליר בירושלים (1996) עמ' 106-109}}.{{הערה|1='''Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory''', בהוצאת [[המכון למוזיקה ישראלית]] [http://www.imi.org.il/site/], 2002, Cat No. 1018E, {{ISBN |965-90565-0-8}}
}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...[טל] ניגש אל ההלחנה האלקטרונית כבורא עולם חדש, בריאת "יש מאין"... החתירה המתמדת והבלתי נלאית אחר החדש המצפה לגילויו, יוצקת בתבניות הצליליות מתח, דרמה, והרבה ריגושיות סוערת, וההאזנה למוזיקה של טל גורמת מתח רב ואי-שקט שאינו מותיר מנוח. האם שואב טל מהלחנה מאומצת זו סיפוק והנאה כמקווה? מסופקתני! מטבעה של כתיבתו היצירתית שהיא חדה ומכאיבה, ולעולם אינה מחמיאה למאזיניה... אין לי ספק שהקושי לאהוב מוזיקה זו... גורם לו אכזבה מרה ומפח נפש. שאיפתו היא שיאהבו את המוזיקה שלו. הוא נוטה לראות את הסיבה לאי הבנתה בטיפשותם, בחינוכם הבלתי נכון, ובעיקר בקוצר הבנתם של מאזיניו, אך אין בכל אלה כדי למתן את הצער...|מקור=מיכל זמורה-כהן, '''רפרטואר אישי''', ע' 91 }}
שורה 453:
*יוסף גרינטל, '''יסודות התאוריה המוזיקלית''', ירושלים: הוצאת בנו בלן, 1944.
*'''מבוא לתורת הצורה המוזיקלית''', הוצאת מרכז לתרבות והסברה, 1952.
*'''Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory''', בהוצאת [[המכון למוזיקה ישראלית]] (באנגלית/גרמנית) 2002, Cat No. 1018E, {{ISBN |965-90565-0-8}}
 
===אוטוביוגרפיות===
* '''עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים''', ירושלים: [[הוצאת כרמל]], 1997 (עם [[עדה ברודסקי]]) {{ISBN |965-407-162-2}}
<div style="direction: ltr;">
* '''Der Sohn des Rabbiners. Ein Weg von Berlin nach Jerusalem''' (בן הרב: הדרך מברלין לירושלים), Quadriga Verlag J. Severin, Berlin, 1985, {{ISBN |3-88679-123-8}}
* '''Tonspur - Auf der Suche nach dem Klang des Lebens''' (פסקול: בחיפוש אחר מצלול החיים); בהוצאת Henschel, ברלין 2005, {{ISBN |3-89487-503-8}}
</div>
 
שורה 475:
* ''Gedanken zur Oper Ashmedai, in Ariel – Berichte zur Kunst und Bildung in Israel'', No. 15 (1972), pp 89–91
* ''Music, Hieroglyphics and Technical Lingo in The World of Music'', Vol. XIII, No.1/1971 B. Schott's Söhne, Mainz, pp 18–28
* in ''Mensch-zu-Mensch-Erlebnis im Wissenschaftskolleg Berlin''' (1994) in ''Axel von dem Bussche'', Hase & Koehler Verlag, pp 125-131 {{ISBN |3-7758-1311-X}}
</div>
 
שורה 489:
<div style="direction: ltr;">
* Leichtling, Avrohom. (2005) "Reflections", Musikproduktion Höflich, München
* Hirshberg, Jehoash. (1992) The ''{{אנ|New Grove Dictionary of Opera|New Grove Dictionary of Opera}}'', edited by Stanley Sadie. ISBN 0-333-73432-7 and {{ISBN |1-56159-228-5}}
1-56159-228-5
* Ron, Yohanan. (2000) ''The Music of Josef Tal - Selected Writings'', The Israeli Music Archive, Tel Aviv University, Department of Musicology
* Seter, Ronit. ''Yuvalim be-Israel: Nationalism in Jewish-Israeli Art Music, 1940-2000'', Ph.D. dissertation, Cornell University, 2004, 553 pp. (on Tal, pp. 145-152).