כרטיסי אשראי לישראל – הבדלי גרסאות

בדצמבר [[2011]] נפתחה חקירה נגד חברת כ.א.ל ונגד המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק על ידי יחידת [[להב 433‎]] ו[[היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית]] בחשד כי בין השנים 2010-2007 רימתה החברה את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי [[ויזה (חברה)|ויזה]] ו[[מסטרקארד]], וביצעה בין היתר עבירות של [[הלבנת הון]], [[שוחד]] ו[[קבלת דבר במרמה]]. על פי החשדות, החלה החברה לחדור לשוק סליקת העסקות באינטרנט באתרי [[הימור]]ים ו[[פורנוגרפיה|פורנו]], וכתוצאה מהגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 חברת הבת "כאל אינטרנשיונל". החברה נחשדה בכך שהיא ביצעה סליקה בקידוד כוזב המעיד על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, ואישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלינוהלי [[בנק ישראל]] והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות. בדצמבר [[2014]] הוחלט להגיש כתב אישום נגד המעורבים בפרשה, בכפוף לשימוע, אך בנובמבר [[2016]] הגיעה החברה להסכם פשרה עם [[פרקליטות המדינה]] במסגרתו תשלם קנס של 85 מיליון שקל ובתמורה לכך לא יוגש כתבי אישום בפרשה - לא נגד החברה עצמה וגם לא נגד עובדיה, בהם המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק וסמנכ"ל הסחר בחברת הבת, סטיב גרינשפן.{{הערה|{{TheMarker1|סיון איזסקו|בגלל אתרי הימורים ופורנו: כתבי אישום נגד חברת האשראי כאל - בכפוף לשימוע|markets/1.2619130|21 באפריל 2014}}{{ש}}{{TheMarker1|מיכאל רוכוורגר|הסדר פשרה בפרשת ההימורים בכאל: תשלם קנס של 85 מיליון שקל|markets/1.3112588|4 בנובמבר 2016}}}}