ג'נג'וויד – הבדלי גרסאות

ב[[דארפור]], פרובינציה מערבית של סודאן, קדאפי תמך ביצירת "האיסוף הערבי" (''Tajammu al-Arabi''), שלפי החוקר ג'רארד פרונייר היה "ארגון לוחמני גזעני [[פאן-ערביות|פאן-ערבי]] אשר הדגיש את המאפיין ה'ערבי' של הפרובינציה". לשני הארגונים היו פעילים משותפים ומקורות תמיכה משותפים כך שההבדל ביניהם היה פעמים רבות מעורפל.

הפשיטות מעבר לגבול שהתמשכו לאורך זמן תרמו במידה רבה לקונפליקט האתני בדארפור, בו נהרגו כ-9000 אנשים בין השנים 1985-19881985–1988. חלק ממנהיגי הג'נג'וויד היו בעברם שכירי חרב של [[מועמר קדאפי]].{{הערה|Alex de Waal,{{כ}}[http://www.lrb.co.uk/v26/n15/alex-de-waal/counter-insurgency-on-the-cheap Counter-Insurgency on the Cheap], {{כ}}London Review Of Books,{{כ}}5 באוגוסט 2004}}

בפברואר 2003 פרץ מרד כנגד הממשלה הסודאנית הערבית, בשל טענות קיפוח האוכלוסייה האפריקאית השחורה מול הערבית. המרד הונהג בעיקר בידי [[התנועה לצדק ולשוויון]] (''Justice and Equality Movement'') ו[[התנועה/צבא לשחרור סודאן]] (''Sudan Liberation Movement/Army''), המורכבות ברובן מאפריקאים מוסלמים לא-ערביים{{הערה|שם=הערה3|[https://sites.google.com/a/moe.edu.sg/kick-ess/2010/social-studies/sbq/sbq-on-internationla-relations/is-the-sudanese-government-responsible-for-the-conflict-in-darfur Is the Sudanese government responsible for the conflict in Darfur?], {{כ}}Kick Ess, {{כ}}2010}}. הממשלה הסודאנית הגיבה בשימוש בג'נג'וויד ככוח הצבאי העיקרי למאבק במרד (היא נעזרה גם בצבא ובמשטרה). כוחות הג'נג'וויד המשיכו לתקוף את המורדים אשר אחזו בחבלי ארץ מדארפור, בעודם מנהלים קמפיין שמטרתו ללכוד מורדים באזור דארפור. בשנת 2004, קבעו [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] וגורמים נוספים שמפקדים מובילים במיליציית הג'נג'וויד, כולל [[מוסא הילאל]], חשודים ב[[רצח עם]]. בתחילת 2006, אנשי ג'נג'וויד רבים נקלטו ב[[כוחות המזוינים של סודאן|צבא סודאן]], כולל במשמר הגבול. במקביל, התרחבה מיליציית הג'נג'וויד כך שכללה שבטים ערביים במזרח דארפור, שלא היו משויכים היסטורית לג'נג'וויד המקוריים. ערבים בצ'אד נעשו מעורבים יותר ויותר בניסיון להקים מחדש בסיס פוליטי של הג'נג'וויד בצ'אד.

באוקטובר 2007, הייתה ממשלת ארצות הברית הממשלה היחידה שהכריזה על רציחות הג'נג'וויד בדארפור כ[[רצח עם]], כיוון שמספר רציחותיהם המשוער בשלושת השנים שקדמו להכרזה היה בין 200,000 ל-400,000 אזרחים. [[מועצת הביטחון|מועצת הביטחון של האו"ם]] קראה לג'נג'וויד להתפרק מנשקו. ב-14 ביולי 2008, הגיש תובע בית המשפט הבינלאומי כתב אישום על רצח עם כנגד נשיא סודאן, [[עומר אל-בשיר]] והאשימו בתכנון והובלה של מאמצים למחוק את השבטים האפריקאיים בדארפור באמצעות קמפיין לרצח, אונס והגליה תוך שימוש במיליציית הג'נג'וויד.

רבים מקורבנות הג'נג'וויד ומהמשקיפים החיצוניים טוענים כי הממשלה הסודאנית תומכת בפעילות הג'נג'וויד{{הערה|שם=הערה2}}, על אף ההכחשות של ממשלת סודאן. טענות שכיחות הן שאנשי הג'נג'וויד לובשים מדים זהים למדי צבא סודאן ושהפשיטות נעשות באופן מתואם בינם לבין הצבא{{הערה|שם=הערה2}}. ארגוני זכויות אדם רבים טוענים כי ממשלת סודאן תמכה כספית והשתתפה בהתקפה משולבת כנגד אזרחים{{הערה|שם=הערה3}}. בעדות לפני וועדת הסנאט ליחסי חוץ הצהיר חוקר מטעם ארגון [[משמר זכויות האדם]] שצבא סודאן גייס בגלוי ערבים בעלי סוסים והבטיח להם רובה ומשכורת חודשית של 166 דולרים תמורת הצטרפות למיליציית הג'נג'וויד{{הערה|שם=הערה2}}. [[קבוצת המשבר הבינלאומית]] (International Crisis Group) טענה שהכסף לתשלום המשכורות לחברי הג'נג'וויד "מגיע ישירות משלל הביזה שנתפס בפשיטות על כפרים"{{הערה|שם=הערה2}}.

* [[אחמד הרון]]: מתאם פעולות הג'נג'וויד, לשעבר שר הפנים וכיום השר לעניינים הומניטריים של סודאן{{הערה|סיימון טיסדייל, [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1365966 אחמד מוחמד הארון, השר הסודאני המואשם בתכנון ברצח העם בדרפור מסתובב עם מצפון נקי], אתר הארץ, 9 בדצמבר 2008}} - לפי [[הקונגרס של ארצות הברית]]