חצי שיעור – הבדלי גרסאות

ב[[מסכת יומא]]{{הערה|{{בבלי|יומא|עד|א}}.}} נחלקו ראשוני האמוראים בנושא, בנוגע ל[[יום הכיפורים]]. התורה מחייבת את האוכל ביום הכיפורים בשיעור של [[גרוגרת]] ([[תאנה]] מיובשת) בכרת, מכיוון שאכילה בשיעור כזה נחשבת לאכילה המיישבת את דעת האדם במקצת, ומפירה את עינוי הגוף. והשאלה היא אם אדם שאכל פחות משיעור כזה, עבר על איסור מהתורה.

רבי [[יוסף רוזין]], מציג בספרו "צפנת פענח"{{הערה|ראה בצפנת םענחפענח לפי סדר א"ב אות ח'.}} שתי אפשרויות לפירוש שיטתו של רבי יוחנן האוסר חצי שיעור: האחת היא שמדובר ב'''סימן''', כלומר מכיוון שחצי שיעור זה עלול להצטרף עם חצי שיעור אחר, סימן הדבר שחצי שיעור זה הינו מעשה איסור, שכן שני החצאים כאחד מהווים איסור מהתורה, ומכאן שגם חצי ממנו הוא מקצת מהאיסור, או שמדובר ב'''סיבה''' כלומר מכיוון שהחצי שיעור עלול להצטרף עם חצי אחר, אסור לאכול גם את החצי הראשון.

דוגמה כזו, היא [[מלאכת כותב]], שהיא כתיבת שתי אותיות ב[[שבת]]. לפי שיטתו של רבי [[מרדכי בנט]] במלאכה זו, כמו גם במלאכות [[מלאכת אורג|אורג]], [[מלאכת עושה שתי בתי נירין|עושה שתי בתי נירין]], שם המלאכה הוא רק כאשר האדם עושה את ה[[מלאכת מחשבת|מלאכה]] בשלימותה; ולכן גם לפי הדעה ש[[חצי שיעור]] אסור מהתורה, העושה מלאכות אלו בחצי משיעורם אינו חייב{{הערה|מגן אבות דף ג' ע"ב.}}. רבי [[נתן גשטטנר]]{{הערה|1=שו"ת להורות נתן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14691&hilite=ed61023e-a7a6-46b7-bb2a-8c9543c4853c&st=%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F&pgnum=50 חלק ז'].}} מסביר, כי השיעור אינו במהות שם '''כותב''', אלא ב'''מלאכת''' כותב, כלומר למרות שכתיבה נחשבת לכתיבה גם באות אחת, '''מלאכת''' כתיבה היא רק על ידי פעולה מסוימת המבוצעת על ידי הכתיבה, ומכיוון שבמשכן התבצעה המלאכה רק על ידי כתיבת שתי אותיות, ולאות אחת לא הייתה כל חשיבות ללא שהתאימה את עצמה לאות השנייה, לכן אין כתיבת אות אחת נחשבת מלאכה כלל. לעומת זאת, רבי [[אברהם מסוכטושוב]] חלוק בנושא, וסבור שגם במלאכת כתיבה יש איסור על חצי שיעור, כמו כל חצי שיעור שאסור מהתורה.