הבדלים בין גרסאות בדף "עזקה"

נוספו 27 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
←‏היסטוריה: ויקיזציה
מ (←‏היסטוריה: ויקיזציה)
"וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האתת אשר נתן אדני כי לא נראה את עזקה"{{הערה|שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות,(ירושלים: מוסד ביאליק 1992) עמ' 42}}
 
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות משבט יהודה והתיישבו בעזקה. זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם.
 
זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם.
בתקופהב{{ה|תקופה [[הביזאנטית]]}}, [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך [[מפת מידבא|במפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס איש פלקנטיה]] (570 לסה"נלספירה){{הערה|מ' אבי יונה, א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
 
==חפירות ארכיאולוגיות==