מוני גלרטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
כמה עריכות קטנות
שורה 3:
דוקטור '''מוני (סולומון) גלרטר''' ('''Moni Ghelerter''';{{כ}} [[3 באוגוסט]] [[1905]] - [[4 בנובמבר]] [[1979]]) היה [[משפטן]], [[במאי תיאטרון]] ופרופסור לאומנות הבמה [[יהודים|יהודי]] [[רומנים|רומני]], בן אחיו של [[לאון גלרטר]].
 
מוני גלרטר נולד ב[[יאשי]], [[רומניה]], במשפחה של הרוקח והעיתונאי רחמיל (ירחמיאל) מילו גלרטר ושל אשתו,הלנה גלרטר, יהודים המזוהים עם ה[[סוציאליזם]]. בסיום בית הספר התיכון נרשם לפקולטה למשפטים של [[אוניברסיטת יאשי]] ולמד במקביל בקורסים של הקונסרבטוריום לאומנות דרמטית ביאשי אצל מיכאיל קודריאנו. הוא קיבל תואר דוקטור למשפטים ב[[פריז]], אך גם שם התמיד להיצמד לתחום התיאטרון.
 
גלרטר שב ליאשי ועבד בעריכת דין ולאחר מכן עבר לעיתונות ב[[בוקרשט]], במערכת כתב העת הצרפתי בשפה הרומנית, Le Moment. ב-1940, לאחר שהיהודים סולקו ממשרותיהם בתיאטראות הרומנים, בתקשורת ובמערכת החינוך מצא עבודה ב[[התיאטרון היהודי באראשאום|תיאטרון היהודי באראשאום]], שם עבד כמסייעכעוזר לבמאיםבמאי. ב-1946 נשכר כבמאי בתיאטרון הלאומי בבוקרשט, שם הייתה לו הצלחה עם עם המחזה "Ultima oră" (השעה האחרונה) מאת [[מיכאיל סבסטיאן]] ולאחריה שורה של מחזות קלאסיים, שביומויןשביומן הוכיח שהואאת כשרונותיו כ[[במאי תיאטרון]] מהשורה הראשונה. הוא הוזמן לביים כמה הצגות עבור התיאטרון המוניציפליהעירוני ואת הצגת הבכורה של התיאטרון לקומדיה, המחזה Celebrul 702 (הנודע 702) מאת [[אלכסנדרו מירודן]], מחזה שהוצג בהמשך גם בתיאטרון הלאומי וב[[פריז]] וזכה לשבחים בתקשורת הצרפתית. גלרטר ביקר עם התיאטרון גם ב[[ישראל]], בה הוצגו ההצגות Omul care a văzut moartea (האיש שראה את המוות) ו-Dragă mincinosule (יקירי השקרן). גלרטר ביים גם כמה מחזות עבור התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט.
 
מ-1950 היה גלרטר לפרופסור במכון לאומנות תיאטרלית.