נוגד חמצון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Vegetarian diet.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ירקות כמו [[גזר]], [[עגבנייה]] ו[[תרד]] עשירים בנוגדי חמצון]]
 
'''נוגד חִמצון''' (ב[[אנגלית]]: '''Antioxidant''', וב[[תעתיק]]: '''אנטיאוקסידנט''') הוא חומר [[כימיה|כימי]] בעל יכולות [[חמצון חיזור|חיזור]] גבוהות, המקטין את קצב תגובות ה[[חמצון|חימצון]] של חומרים אחרים בסביבתו. חמצון הוא [[תגובה כימית]] שבה [[אלקטרון|אלקטרונים]] עוברים מחומר מסוים למחמצן. תגובות חמצון יכולות ליצור [[רדיקלים חופשיים]], שמתחילים תגובות שרשרת שפוגעות [[תא|בתאי הגוף]]. נוגדי החמצון בולמים את תגובות השרשרת האלה באמצעות הסרה של רדיקל חופשי הנמצא באמצע. הם עושים זאת על ידי חיזור של מחמצנים בסביבתם ובכך הם בעצם מתחמצנים בעצמם. תכונתם החשובה של נוגדי החמצון היא שבמצבם המחומצן הם יציבים יחסית ובכך הם לא גורמים נזק.
 
על אף שתגובות חמצון הן הכרחיות לחיים, הן יכולות גם להזיק. לכן, ל[[צמחים]] ול[[בעלי חיים]] יש מערכות מורכבות של נוגדי חמצון מסוגים שונים, למשל [[גלוטטיון]], [[ויטמין C]], [[ויטמין E]], [[אנזים|אנזימים]] כמו [[קטלאז]], [[סופראוקסיד דיסמוטאז|סופראוקסיד ודיסמוטאז]]. רמה נמוכה של נוגדי חמצון, או פעילות של [[מעכבי אנזימים|מעכבי האנזימים]] של נוגדי החמצון, תפגע ב[[תא]]ים או תהרוס אותם. [[הזדקנות]] של יצורים חיים מתרחשת, בין השאר, עקב ההתקפה המתמדת של מחמצנים על מולקולות התא; לנוגדי החמצון, לפיכך, יש השפעה מאריכת חיי תא.