איזמבארד קינגדום ברונל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פירושון: קטר -> קטר (רכבת)# |
|||
שורה 88:
החלטתו של ברונל להשתמש במסילת רכבת בעלת רוחב גדול בין הפסים הייתה שנויה במחלוקת מכיוון שכמעט כל מסילות הרכבת האחרות בבריטניה עד אז השתמש ברוחב הסטנדרטי של 1435 מילימטר. ברונל קבע שהרוחב הסטנדרטי הוא לא יותר מאשר העברה של רוחב שהיה בשימוש במסילות ברזל שנמצאו ב[[מכרה|מכרות]], ושעליהן עבד [[ג'ורג' סטיבנסון]] לפני שבנה את מסילת הרכבת הציבורית הראשונה.
ברונל ביצע חישובים [[מתמטיקה|מתמטיים]] וכן סדרת מבדקים, ומצא שהרוחב הרחב של 2140 מילימטר הוא הרוחב האופטימלי כדי להעניק לנוסעים נסיעה יציבה ונוחה, וזאת בנוסף לאפשרות לבנות [[קרון (רכבת)|קרונות]] ו[[קטר (רכבת)]]ים רחבים יותר שיאפשרו העלאה של מטען רב יותר לכל רכבת. ברונל ערך סקר [[קרקע]] לכל המסלול שבין לונדון לבריסטול בעצמו.
הקבוצה הראשונה של ה[[קטר (רכבת)|קטר]]ים שאותם הזמין ברונל בשביל מסילת הרכבת ועל פי המפרט המיוחד שלו, לא הייתה משביעת רצון, פרט לסדרה בודדת של קטרים שנועדו להסעת נוסעים. בעקבות זאת מונה דניאל גוץ' (Daniel Gooch) בן ה-20 בתור המפקח על הקטרים. ברונל וגוץ' החליטו לבנות את הקטרים בעצמם ומיקמו את מפעל הקטרים שלהם בסוינדון (Swindon), מקום בו העלייה ההדרגתית מלונדון הופכת לירידה די תלולה לכיוון עמק האבון.
שורה 100:
==="המסילה האטמוספירית" של ברונל===
[[קובץ:Brunel's Atmospheric Railway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שאריות מהמסילה האטמוספירית של ברונל המשומרות ב"מוזיאון הרכבות דידקוט"]]
המצאה מעניינת נוספת של ברונל, שבסופו של דבר לא נחלה הצלחה, הייתה "מסילת הרכבת האטמוספירית". מסילת הרכבת בה השתמש ברונל בהמצאתו הייתה שלוחה של ה"גרייט וסטרן", מ[[אקסטר]] דרומה לכיוון [[פלימות']]. במקום להשתמש ב[[קטר (רכבת)]]ים, הרכבות הונעו בעזרת מערכת צינורות שנוצר בהם [[ואקום]] בעזרת תחנות שאיבה קרקעיות.
הקטע בין אקסטר לניוטון (Newton) נבנה עם המערכת, ו[[משאבה|משאבות]] הוואקום בעלות ארובות מרובעות מיוחדות מוקמו במרווחים של שני [[מייל]] זו מזו, והרכבות נעו על הקטע במהירות ממוצעת של 30 [[קמ"ש]]. צינורות בקוטר של 381 [[מילימטר]] הונחו בקטעי המסילה שהיו ממוקמים במישור, וצינורות בקוטר 559 מילימטר היו מיועדים לשיפועים תלולים יותר.
| |||