גאבור בתלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
מ clean up באמצעות AWB
שורה 2:
'''גאבור בתלן''' ([[1580]] - [[1629]]) נסיך [[טרנסילבניה]], ומנהיג תנועה לאומית [[הונגריה|הונגרית]] כנגד [[בית הבסבורג]] במהלך [[מלחמת שלושים השנה]].
 
בתלן נולד למשפחת אצילים הונגרית בטרנסילבניה, ונשלח לחצרו של שליט טרנסילבניה זיגמונד באטורי, אשר אותו ליווה במהלך מסע המלחמה ה[[ואלאכיה|וואלאכי]]. לאחר מכן סיע לאישטוון בוצ'קאי להפוך בשנת [[1605]] לנסיך טרנסילבניה, והיה לעוזרו הראשי. בתלן סייע אף ליורשו של בוצ'קאי, [[גאבור באטורי]], אך זה נתקנא ביכולותיו המדיניות של בתלן, ובתלן נאלץ לבקש מקלט אצל ה[[טורקים]].
 
בתקופה זו הייתה הונגריה מחולקת לשלושה חלקים. טרנסילבניה הייתה נסיכות אוטונומית למחצה, הנתונה להשפעה טורקית, כאשר הטורקים שלטו ישירות באזורים נרחבים בהונגריה, ואזורים אחרים היו תחת שליטת [[בית הבסבורג]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] וה[[נצרות קתולית|קתולי]]. שנים אלו ראו את חדירת ה[[רפורמציה]] אל הונגריה, ורבים קיבלו עליהם את הדת ה[[ז'אן קלווין|קלוויניסטית]], ביניהם בתלן. הטורקים לא התעניינו במאבקים שבין הפרוטסטנטים והקתולים, וככלל העניקו לתושבי השטחים שבשליטתם את חופש הדת. בני הבסבורג, לעומתם, היו אויבים מרים של הפרוטסטנטים, וניהלו מדיניות פעילה של [[קונטרה-רפורמציה]], באמצעותה השיבו הונגרים רבים אל חיק הדת הקתולית.
שורה 10:
שלטונו של בתלן היה עריצות נאורה, שנמנעה ממעשי האכזריות של רבים מקודמיו בנסיכות טרנסילבניה. בתלן פיתח את התעשייה וה[[מכרה|מכרות]], את סחר החוץ, אשר הכניס לו הכנסה נאה, ואיפשר בניית ארמון חדש, והחזקת חצר מלכותית. בתלן היה לפטרון האומניות בממלכתו, וקידם את האמונה הקלויניסטית. הוא ייסד אקדמיה קלויניסטית, וקידם את הקשרים עם מדינות פרוטסטנטיות אחרות באירופה כ[[אנגליה]], [[ארצות השפלה]] ומדינות פרוטסטנטיות ב[[גרמניה]]. בתלן החזיק צבא של שכירי חרב, באמצעותו ניהל מדיניות חוץ אמביציונית.
 
בשנת [[1618]] פרצה [[מלחמת שלושים השנה]] כסכסוך דתי בין הפרוטסטנטים ה[[הוסיטים]] ב[[בוהמיה]] (חלק מ[[צ'כיה]] של ימינו). בתלן הוביל את צבאו אל חלקי הונגריה שתחת שליטת הבסבורג באזור [[סלובקיה]] של ימינו, על מנת לתמוך במורדים הבוהמים כנגד בית הבסבורג. באוקטובר כבש את [[ברטיסלבהברטיסלאבה]], חבר אל הכוחות הבוהמים המורדים, והטיל מצור על [[וינה]], כאשר הקיסר [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד השני]] לבית הבסבורג נמלט אל העיר [[גראץ]]. שמועה כי טרנסילבניה נפלשה על ידי כוחות [[פולין]] גרמה לבתלן להסיר את המצור על וינה ולשוב לברטיסלבה, ולקיים משא ומתן עם הקיסר, בסיומו קיבל בתלן לשליטתו שני שליש מן השטח שהחזיקו האוסטרים בהונגריה, וזאת בהסכם מחודש ינואר [[1620]].
 
תבוסתם של הצ'כים לצבאותיו של פרדיננד בנובמבר [[1620]] הביאה למפנה בגורלו של בתלן, והקיסר החל לכבוש מחדש את האדמות שאיבד לבתלן בתחילת השנה. ב-[[31 בדצמבר]] [[1621]] נחתם הסכם חדש בעיר הצ'כית [[מיקולוב|ניקולשבורג]], לפיו ויתר בתלן על התואר "מלך הונגריה" בתנאי שפרדיננד יאשר את "חוזה וינה" משנת [[1606]] אשר העניק עצמאות לטרנסילבניה, וחופש דת להונגרים בשטחי האימפריה. בתלן שמר על תארו כנסיך טרנסילבניה, ולשטח המדינה הטרנסילבנית צורפו שבעה מחוזות נוספים באזור הנהר [[טיסה (נהר)|טיסה]].
שורה 20:
 
{{מיון רגיל:בתלן, גאבור}}
 
[[קטגוריה:פוליטיקאים הונגרים]]
[[קטגוריה:שליטי טרנסילבניה]]