משתמשת:Hanay/שירת החשק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 193:
במאה העשירית היה בספרד חוג של יהודים עשירים מחונכים על ברכי השפה הערבית וספרותה, מיומנים במקצועות שונים, בעלי משרות שיש עמן אחריות וכוח בחיים הציבוריים. אותם יהודים היו אדוקים בדתם, מלומדים במסורת היהודית ומעוניינים באינטרסים היהודים. יהודים אלה הטמיעו בהכרה את התרבות המוסלמית הערבית במסורות הדתיות והספרותיות היהודיות. בשבילם התחייבות דתית, זהות תרבותית ונאמנות לאומית היו חזקות וגמישות למדי כדי להרשות להם לחדור בגלוי לחיים ולסגנון של התרחבות הקיימת, בד בבד עם השארותם יהודים. הם יסדו טיפוס חדש של חיים יהודיים המבוססים על חינוך מעולה, וחתרו לקראת הנהגה חדשה. הם איכלסו שני עולמות, וכל עוד הסטטוס הפוליטי והחברתי שלהם היה יציב, לא התייחסו לסתירה שבין שני עולמות אלה. יהודים אלה חיפשו ביטוי ספרותי בשירה חדשה.{{הערה|שם=עוגן, 146–156}}
 
לראשנהלראשונה נפתח צוהר למשכילים ולאנשי הרוח היהודים אל מרחב העולם הזה ואל תענוגותיו, ליופי ולהנאת החושים, לעתים קרובות בחסות הנדיב היהודי ששימש כפתרון למשוררים ואשר ביתו שימש אכסניה ובמה לשירתם. שירת החול הנחשבת שירה לשמה ביטאה את עולמו של הפרט, את רגשותיו של המשורר העברי שהחל ליצור בסוגים ובנושאים חדשים לקהל שדבק בשירה זו. אחד מן הז'אנרים של שירת החול הוא שירת החשק, שירת האהבה, והשירה החושנית.{{הערה|שם=עוגן, 146–156}}
 
שירי חשק אנו מוצאים כבר אצל [[דונש בן לברט|דונש הלוי בן לברט]], אצלו נמצא את המוטיב הקונבנציונלי ב[[שירה הערבית]], מוטיב החלפת המתנות בין האוהבים בשיר [[ביום פירוד]].