יעקב אריה מיליקובסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סובייקטיבי
שחזור לגרסה 19754040 מאת קובץ על יד פירוט יתר על הסרת העריכות בשיחת משתמש:רצון טוב
שורה 26:
בילדותו עלה עם הוריו וסבו ל[[ירושלים]] ולמד ב[[תלמוד תורה]] [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] וב[[ישיבת בריסק]].
 
בגיל עשרים ושלוש נשא את בתו של האדמו"ר רבי אברהם איגר מ[[יהודה לייב איגר#חסידות לובלין בארץ ישראל|לובלין]]. לזוג שנים עשר ילדים. בנם הגדול שמעון שלום נפטר בנערותו לאחר שניםמחלה של סבל, בכ"ב אדר א' תשל"ג, ונטמן בהר המנוחות לצד זקנו הרבי הקודם מאמשינובממושכת.
 
ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] נפטר סבו, והחסידים מינו אותו לאדמו"ר תחתיו, בניגוד לרצונו. מספר אדמו"רים, בהם רבי [[ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] ורבי [[משה מרדכי בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]], שכנעו אותו לקבל על עצמו את עול האדמו"רות. על אף שהוא נעתר לבקשתם, לחלק מהחסידים הקוראים לו "רבי" הוא נוהג עד היום להשיב שהוא אינו רבי.
 
הרב מיליקובסקי מתגורר בדירה בת 3 חדרים, המרוהטת בריהוט ישן, בסמיכות למרכז החסידות, בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ומוסר שיעורים בישיבת "שם עולם" שהקים סבו.
 
== אישיותו ==
הרב מיליקובסקי ידוע בבריחתו מפרסום. רבים מגיעים להתייעץ עמו, כולל מי שאינם נמנים עם חסידיו.
 
בין תלמידיו: הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מראשי בד"ץ העדה החרדית (למרות השתייכותו לקהילה אחרת); המשפיע רבהרב [[צבי מאיר זילברברג]]; האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]], שרואה את עצמו כתלמידו ואף משתתף לעִתים ב"שלחן" (טיש) שעורך; האדמו"ר מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]]; וגיסו, האדמו"ר מ[[חסידות לובלין|לובלין]]. גם הפוסק הנודע הרב מנדל שפרן מבני ברק, נמנה על מעריציו המושבעים, וחרד לכל מילה שלו.
 
פרסומו העיקרי הוא בשל סדר יומו המיוחד. מלבד שהוא מאריך מאוד בתפילתו, הוא נוהג להתכונן זמן רב לפני קיום מצוות ותפילות, פעמים רבות הרבה מעבר לזמני ההלכה המקובלים לפי ה[[שולחן ערוך]]. למרות זאת, ההערכה הרבה כלפיו מנעה ביקורת פומבית מצד ההנהגה החרדית.