פוליסטירן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
'''פוליסטירן''' ('''Polystyrene'''; בעברית נפוץ השם '''קלקר''' לפוליסטירן מוקצף) הוא [[פולימר]] עשוי מה[[מונומר]] [[סטירן]], פחמימן נוזלי שמיוצר באופן מסחרי מ[[נפט]]. בטמפרטורת החדר, פוליסטירן הוא בדרך כלל תרמופלסטי מוצק, אך ניתך בטמפרטורות גבוהות יותר, לטובת עיצוב או הבלטה ואז מיצוק מחדש. סטירן הוא מונומר [[ארומטיות|ארומטי]], ופוליסטירן הוא פולימר ארומטי.
 
'''פוליסטירן''' התגלה בשנת-[[1839]] על ידי אדוארד סימוןסימונסקי, רוקח מ[[ברלין]]. מלבנה, השרף של עץ ה[[פאולוניה]], הוא זיקק חומר שמנוני, מונומר אותו הוא כינה "סטירול", מספר ימים אחר כך מצא סימון שהסטירול הסמיך, כנראה בגלל חמצון, הפך לג'לי אותו הוא כינה תחמוצת סטירול ("סטירולוקסיד"). ב-[[1845]] הכימאי האנגלי [[ג'ון בלית']] והכימאי הגרמני [[אוגוסט וילהאלם פון הופמאנן]] מצאו כי אותה טרנספורמציה של סטירול מתרחשת בהיעדרות חמצן. הם קראו לחומר שלהם מטאסטירול. ניתוח מאוחר יותר, הראה כי החומר זהה באופן כימי ל"סטירולוקסיד".
 
ב-[[1866]] זיהה מארסלין ברת'לות כהלכה את ההתהוות של מטאסטירול מסטירול כתהליך פולימרי. כ-80 שנה חלפו עד שהובן כי חימום של סטירול מתחיל תגובת שרשרת שיוצרת מאקרומולקולה, בעקבות התיזה של הכימאי האורגני הגרמני [[הרמן סטאדינגר]] ([[1881]] - [[1965]]). חברת [[אי גה פארבן]] החלה ליצר פוליסטירן בלודוויגסהאפן, גרמניה, בערך ב-[[1931]] בתקווה כי זה יהיה תחליף ראוי ליציקות [[אבץ]] ביישומים רבים. הצלחה הושגה כאשר הם פיתחו כור (ריאקטור) המפיק את החומר ובתהליך [[שיחול]] (אקסטרוזיה) מייצר פוליסטירן מוקצף (בצורת כדוריות) (הנקרא בישראל קלקר).