דימוי הגבר היהודי כאישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף השיחה
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 5:
 
הטענה שהביאו אנשי דת ([[כומר|כמרים]] ו[[מטיף|מטיפים]]) [[נוצרים]] בפני קהליהם ובפני [[יהודים]] אותם [[התנצרות|רצו לנצר]] כי ביום שנצלב [[ישו]] ודמו הוקז החליט [[אלוהים]] כי [[יהודים|בני ישראל]] ישלמו על כך בדמם וידממו מ[[פין|איבר מינם]] פעם בחודש כמו ה[[וסת]] הנשי וכי בכדיי לכפר על דימום זה, "חוטפים היהודים ילד נוצרי שבאמצעות קורבן דמו מנסים להניא את האל מהקללה עליהם"{{הערה|
{{צ-מאמר|מחבר=רם בן-שלום|שם=מרטירולוגיה יהודית והמרות דת בספרד ובאשכנז בימי הביניים; הערכת ה"הערכה המחדשת"‬|כתב עת=[[תרביץ]]|כרך=ע'|' גליון= ב'|שנת הוצאה=2001|עמ=279-300}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23600846}}}}. לדעת חוקרים כגון [[פרופסור]] [[רם בן-שלום]] מ[[האוניברסיטה העברית]] הדימוי הזה תרם להחלשת תחושת הביטחון ויכולת ההתגוננות העצמית של בני הקהילות היהודיות במדינות אלה ולאלה נלוו פרעות של נוצרים (כמו בספרד במהלך [[המאה ה-13]] מידי המון פורעים שהגיעו מ[[צפון צרפת]] והרסו 20 בתי כנסת ב[[סביליה]] לבדה) וקישור חולשה פיזית אל הזהות היהודית.
 
פרופסור בן-שלום מונה במאמרים שכתב את [[דוד נתן]], [[תלמיד חכם]] ומלומד יהודי שחי ב[[ארל]] שב[[דרום צרפת]] ב{{ה|מאה ה-15}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רם בן-שלום|שם=עלילת הדם בארל והמיסיון הפרנציסקני באביניון בשנת 1453‬|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|כרך=ס"ג, ד'|שנת הוצאה=1998|עמ= 391-408}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23563454}}}}