קודקס תאודוסיאנוס – הבדלי גרסאות

 

בשנת [[435]], אחרי שככל הנראה נכשלה הוועדה הראשונה במשימה, הוגדל מספר המלקטים ובראשם הועמד אנטיוכוס, מלומד בתחום המשפט מאוניברסיטת קונסטנטינופול אותה הקים תאודוסיוס. הקודקס שלוקט בראשותו הושלם בערך בשנת [[438]] והוכרז כמחליף כל החוקות שקדמו לו מאז תקופת קונסטנטין. החוק הועבר ל[[ולנטיניאנוס השלישי]], קיסר המערב, הוצג בפני הסנט ברומא ואושר על–ידו כתקף גם באימפריה המערבית. מכאן ואילך, ועד נפילת האימפריה הרומית, כונו קובצי חוקים שנוצרו אחרי הקודקס בשם "נֹווֶלָאי" (novellae, חידושים או חוקים חדשים).

 

קודקס תאודוסיאנוס כולל שישה עשר ספרים, שרובם הגדול, כולל החידושים (נוולאי), קיימים עד היום בתצורתם המקורית. הספרים מחולקים בתוכם לפרקים, ובתוך כל פרק ישנם חוקים (constitutiones). הספר הראשון כולל חוקים העוסקים במשרות הציבוריות השונות (כשהספר השישי עוסק בסנט ובמוסדות הציבוריים השונים), החלקים השני, השלישי והרביעי והחמישי, הקצר יותר, עוסקים בחוקים הנוגעים לאזרח, למוסר ולדין אזרחי. הספר השמיני כולל חוקים הנוגעים למתנות, עונשי ההינזרות והתנהגות מינית. הספר התשיעי מתחיל בטיפול בנושאי הדין הפלילי, עד סוף הכרך החמישה עשר. החוקים הנוגעים לכנסייה הנוצרית כלולים בכרך האחרון, השישה עשר.