דימוי הגבר היהודי כאישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרצאה שלא הוקלטה ופורסמה אינה יכולה לשמש מקור
שורה 2:
{{לשכתב}}
 
'''דימוי הגבר היהודי כאישה''' הוא דימוי [[אנטישמי]] [[פסאודו-מדע]]י ([[ביולוגיה]], [[אנטומיה]]) שהיה נפוץ במדינות [[מערב אירופה]] ב[[ימי הביניים]], לדעת היסטוריונים של [[תולדות עם ישראל]] מהווה דימוי זה את אחד המוטיבים הביולוגיים/גזעיים הראשונים ששימשו את הנוצרים כיוון שקודם לכן המקורות האנטי-יהודיים התייחסו לשנאת היהודים בשל סיבות דתיות לרוב (כגון הטענה לפיה החליף האל את בחירתו בזרע ישראל בכל אדם אשר יקבל עליו את ישו הנוצרי כ[[משיח]]ו ולכן השכינה סרה מן "היהודים הנלוזים והחוטאים הממרים את פי האל בסירובם לקבל את ישו"){{הערה|רם בן שלום, הרצאה שנתן ב-26 בדצמבר, 2016 במסגרת הקורס "היהודים בימי הביניים בצל הסהר והצלב- קריאת מקורות ומחקרים" באוניברסיטה העברית.}}.
 
הטענה שהביאו אנשי דת ([[כומר|כמרים]] ו[[מטיף|מטיפים]]) [[נוצרים]] בפני קהליהם ובפני [[יהודים]] אותם [[התנצרות|רצו לנצר]] כי ביום שנצלב [[ישו]] ודמו הוקז החליט [[אלוהים]] כי [[יהודים|בני ישראל]] ישלמו על כך בדמם וידממו מ[[פין|איבר מינם]] פעם בחודש כמו ה[[וסת]] הנשי וכי בכדיי לכפר על דימום זה, "חוטפים היהודים ילד נוצרי שבאמצעות קורבן דמו מנסים להניא את האל מהקללה עליהם"{{הערה|
שורה 9:
פרופסור בן-שלום מונה במאמרים שכתב את [[דוד נתן]], [[תלמיד חכם]] ומלומד יהודי שחי ב[[ארל]] שב[[דרום צרפת]] ב{{ה|מאה ה-15}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רם בן-שלום|שם=עלילת הדם בארל והמיסיון הפרנציסקני באביניון בשנת 1453‬|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|כרך=ס"ג, ד'|שנת הוצאה=1998|עמ= 391-408}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23563454}}}}
, שמביא בדבריו את דברי המטיף הידוע, הנזיר ה[[דומיניקני]] [[וינסנט פרר]], ל[[אנוסים]] וליהודים [[מומר]]ים כדי לחזק את אמונתם ודבקותם בנצרות לאחר [[ויכוח טורטוסה]]. נתן מציין כי דבריו של הנזיר נתפסו כ"מגוחכים" באוזני האישים ממוצא יהודי שבפניהם דרש והטיף, מכיוון שזכרו כי מעולם לא חוו [[המחזור החודשי|מחזור]] בעודם בני [[הדת היהודית]]
{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רם בן-שלום|שם=ויכוח טורטוסה, ויסנטי פרר ובעיית האנוסים על פי עדותו של יצחק נתן‬|כתב עת=[[ציון (כתב עת)|ציון]]|כרך=נ"ו, א'|שנת הוצאה=1991|עמ= 21-45}} {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23561110}}}}. בן-שלום מציע כי בעוד שבכתבי דרשותיו של פרר שפורסמו עד כה, לא נמצא שימוש באידיאומה המדוברת (ישנם כתבים שעוד לא פורסמו אקדמית{{הערה|1=נכון להרצאה שנתן ב-26 בדצמבר, 2016}}), ייתכן שדוד נתן השתמש בדרשות שהיו בנושא זה שאותן הכיר מ[[המסדר הדומיניקני|נזירים דומיניקניים]] או [[פרנציסקנים]] אחרים בצרפת שבזמנו וייחס את התגובה הלועגת והמפקפקת שהביעו היהודים שהתנצרו (בין אם באונס או שמרצון) לדרשה של פרר עליה שמע לסוגיה לא הגיונית זו.
 
==הערות שוליים==