|
זין גדול היה פוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
{{סימני פיסוק
| סימן = מרכאות
| תמונה = [[קובץ:Quotaion marks-comillas.PNG|80px|מרכאות]]
}}
'''מרכאות'''{{הערה| על פי [[האקדמיה ללשון העברית]] יש לכתוב '''מֵירְכָאוֹת''' ב[[צירי]] מלא (וכך גם לגבי שם [[טעמי המקרא|טעם המקרא]] '''מירכא''') כיוון שהיו"ד שורשית. השורש א-ר-ך בא לידי ביטוי בשם הטעם על פי המסורת התימנית – מארכא. אף על-פי כן, הכתיב המקובל למילה עודנו מרכאות, ולכן השימוש בערך יהיה בצורה זו.}} ('''“'''/'''”''') הן סימני [[פיסוק]] המשמשים לסמן [[ציטוט]], קטע דיבור או [[פסוקית]] בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות. מקור השם הוא באחד מ[[טעמי המקרא]] ה[[אשכנז|אשכנזיים]] – "מרכא" בשל צורתו של טעם מקרא זה.
יש מגוון של [[#מרכאות בשפות אחרות|סימנים אחרים]] שנבחרו בשפות אחרות למילוי התפקיד שממלאות המרכאות ב[[עברית]].
==השימוש במרכאות==
===ציטוט או דיבור ישיר===
המרכאות משמשות לציון [[ציטוט]] – מובאה מתוך מקור ספרותי אחר, או מדבורו הישיר של מישהו. דוגמאות:
:* [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] האמין שהקמת [[מדינת היהודים]] אפשרית, או בלשונו: "אם תרצו אין זו אגדה".
:* דוגמה ל[[דו-שיח]] ב[[סיפורת]]:
{{ציטוט| תוכן=חזרזיר פשט את נעליו וגרביו, ערכם בקפדנות על המדף ובחן את המים בבוהן רגלו האחת.{{ש}} "הם חמים!"{{ש}} "מה חשבת?"{{ש}} "לא חשבתי כלום. דודתי -"{{ש}} "מצפצפים על דודתך!"|מקור=[[ויליאם גולדינג]], "[[בעל זבוב (ספר)|בעל זבוב]]"{{ש}}בתרגומה של [[אסתר כספי]]{{ש}}הוצאת "[[עם עובד]]", 1965, עמוד 11}}
===שימוש חריג במילה===
*התייחסות למילה עצמה ולא למשמעותה. לדוגמה: במילה "שלכת" יש ארבע אותיות. "[[צו שמונה]]" הוא צו גיוס המוצא בעתות חירום.
*ציון [[מטאפורה]] או שימוש מושאל במילה. לדוגמה: שיערו נשר, ו"שלכת" זו בישרה את זקנתו. משימוש זה נוצרו ה[[#מרכאות אוויריות|מרכאות האוויריות]]. ניתן גם לומר שדבר כלשהו נאמר במרכאות, כלומר בסרקזם, ובהקצנה- במרכאות כפולות ומכופלות.
*ציון [[סרקזם]], ב[[לשון סגי נהור]]. לדוגמה: על ההתנהגות ה"נפלאה" שלך, עוד תיענש בחומרה.
===שמות===
מרכאות משמשות גם לציון שמות של ארגונים, יצירות וכדומה (אולם לא לשמות בני אדם). דוגמאות:
* "[[יוניסף]]" הוא קרן החירום הבינלאומית של ה[[או"ם]] לילדים.
* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]] קיבץ אגדות ופרסם אותן באוספים "מאוצר האגדה", "צפונות ואגדות" ו"ממקור ישראל".
===מעבר משלב===
שימוש נוסף במרכאות הוא לציון מעבר בתוך המשפט מ[[משלב]] לשוני אחד למשלב אחר, אשר לא מתאים לסגנונו של הטקסט אך חיוני להעברת המסר. לדוגמה:
* אותה בחורה, נאת מראה הייתה, "חתיכה לא נורמלית" בפי פרחחי הרחוב.
==תולדות המרכאות==
[[קובץ:MERCHA_FROM_TAMI_MIKRA_ASHKENAZ.png|שמאל|ממוזער|93px|מרכא (אדום)]]
המרכאות הן מסימני הפיסוק שנשאלו ל[[עברית]] משפות אירופיות. השם "מרכאות" הוא צורת ריבוי של "מרכא" - שם המציין את אחד מ[[טעמי המקרא]], שצורתו דומה לצורת המרכאות.
[[קובץ:RaviaExample.png|שמאל|ממוזער|316px|רביע מעל למילה "ויאמר"]]
המרכאות, כמו כל סימני הפיסוק, חדשים יחסית בשפה העברית, ואינם קיימים בספרים העבריים המסורתיים. ל[[טעמי המקרא]] תפקיד דומה (אך לא זהה) לסימני הפיסוק בימינו. הרביע הוא טעם המקרא הממלא, בין היתר, את תפקיד המרכאות לסימון דיבור ישיר. בקטע שמשמאל (מ{{תנ"ך|בראשית|כב|יב}}) בא רביע (מסומן בצבע) מעל למילה "ויאמר".
==הפיסוק במרכאות בימינו==
כללי השימוש במרכאות בעברית של ימינו מבוססים על הכללים הנהוגים ב[[ארצות הברית]]. כללי המרכאות פשוטים יותר מבעבר, בין היתר כנראה בשל הקושי להקליד במחשב את המרכאות התחתונות – כפולות או בודדות. הכללים:
* המרכאות מקיפות את הביטוי שהן מסמנות, כלומר, זוג מרכאות יופיע בתחילת הביטוי וזוג נוסף בסופו.
* ניתן לסמן מרכאות בין [[אותיות השימוש|אות שימוש]] לבין המילה עצמה (למשל, '''ההתנהגות ה"נפלאה" שלך''').
* כאשר יש קינון של [[ציטוט|ציטוטים]] (מובאה בתוך מובאה) משתמשים לסירוגין במרכאות כפולות ובמרכאות בודדות.{{הערה|כדי להימנע מבלבול אפשרי בין '''מרכאות, גרָשִים וּגרשָיִים''', נבחר להשתמש במונח '''מרכאות כפולות''' עבור <code>"..."</code>, ובמונח '''מרכאות בודדות''' עבור
<code>'...'</code>.}} לדוגמה:
{{ציטוט| תוכן="צריך להיות ברורים בעניין הזה... אנחנו נוטים לפחד מלשון של אמת, מסיבות 'אציליות'. מעדיפים לומר 'הצעירים', במקום..."{{הערה|[[דרור משעני]] ואורליה סמוטרייז, ראיון עם [[אלן פינקלקראוט]], מוסף הארץ, 18 בנובמבר 2005}}}}
* כאשר בתוך משפט מצוטט יש הערת ביניים של המספר, המראיין וכדומה, מחלקים את הציטוט לשני חלקים שכל-אחד מהם מוקף במרכאות משלו. לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן="המוזיקה נפסקה," אמרתי. "נגמר."{{הערה|[[גילה אלמגור]], '''[[הקיץ של אביה]]''', [[עם עובד]] (1985)}}}}
:ב[[תנ"ך]] יש שימוש רב בקינון של ציטוטים, אך מכיוון שסימני הפיסוק הם חידוש של הספרות המודרנית, לא נמצא מרכאות בתנ"ך המסורתי:
{{ציטוט| תוכן=וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|ג|יג}}}}}}
פסוק זה, בפיסוק מודרני, היה נראה כך:
{{ציטוט| תוכן=וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָאֱלֹהִים, "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם'; וְאָמְרוּ לִי 'מַה שְּׁמוֹ', מָה אֹמַר אֲלֵהֶם."|מקור=}}
==ההבחנה בין מרכאות לגרש ולגרשיים==
ההבחנה בין מרכאות לבין סימני הפיסוק הבודדים (שאינם באים בזוגות) [[גרש]] ו[[גרשיים]] היא:
* הגרש משמש לציון קיצור; למשל – גב׳ (במקום: גברת), פרופ׳ (במקום: פרופסור) וכדומה.
* הגרשיים הם סימן פיסוק הדומה בצורתו למרכאות, אולם הם משמשים לציון [[ראשי תיבות]]; למשל – המילה '''[[תנ"ך|תנ״ך]]''' מורכבת מראשי התיבות של '''תורה, נביאים, כתובים'''.
מקור הגרש והגרשיים הללו הוא מסופרי ומדפיסי ה[[תלמוד]] – שכך נהגו לסמן את ראשי התיבות והקיצורים שהנהיגו בתלמוד, וכיום גם ראשי תיבות וקיצורים ממקורות אחרים.
==שימוש מיושן במרכאות==
[[קובץ:OldHebrewQuotationStyle from1923 translation of RobinsonCrusoe.png|שמאל|ממוזער|316px|שימוש במרכאות תחתיות בתחילת [[ציטוט]], ובהערת ביניים בתוך הציטוט. מתוך [[דניאל דפו]]; [[רובינזון קרוזו|רבינזון קרוזה]]: ספור עם ציורים / תרגום - [[יהודה גרזובסקי]], ורשה: תושיה, (1928). באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - מאגר ספרים סרוקים]]
בספרים עבריים ישנים ניתן לראות שימוש שונה במקצת במרכאות, המבוסס על השיטה של השפה ה[[גרמנית]] או של חלק מהשפות המזרח-אירופאיות, בה המרכא הפותח הוא תחתי, והסוגר – עילי. גם המרכא מ[[טעמי המקרא]] הוא סימן תחתי (ראו בתמונה לעיל).
בנוסף, היה מקובל לשלב הערת ביניים בתוך הציטוט עצמו (ב[[צרפתית]] נוהגים כך גם כיום).
דוגמה לפיסוק בשיטה זו מובא בתמונה משמאל, והוא גם משוכתב להלן: {{ציטוט|תוכן=„אמנם לא טבעתי במים – חשב בלבבו – אבל עתה אמות ברעב, או אהיה לטרף לחיה רעה”.|מקור=דניאל דפו{{ש}}רבינזון קרוזה : ספור עם ציורים / תרגום - יהודה גרזובסקי{{ש}}ורשה: [[הוצאת תושיה|תושיה]] (1928){{ש}}}}
בשיטה הנהוגה היום היה המשפט דלעיל נכתב כך:
{{ציטוט|תוכן="אמנם לא טבעתי במים," חשב בלבבו, "אבל עתה אמות ברעב, או אהיה לטרף לחיה רעה."}}
לעתים המרכא התחתי דווקא מסיים את המשפט. במקרה כזה, המשפט היה נכתב כך:
{{ציטוט|תוכן=”אמנם לא טבעתי במים – חשב בלבבו – אבל עתה אמות ברעב, או אהיה לטרף לחיה רעה„.}}
==מרכאות בשפות אחרות==
[[קובץ:ChineseCornerBracketQuotation.png|שמאל|ממוזער|316px|בסינית משמשים סוגריים פינתיים בתפקיד המרכאות בעברית]]
למשל:
:* בצרפתית משתמשים בסוגריים משולשים, כפולים או בודדים: <big>« … »</big> (Guillemets) או <big>‹…›</big> (Chevrons)
:* בסינית וביפנית משתמשים בסוגריים פינתיים – ראו בציור שמשמאל.
==מרכאות גדולות==
לעתים המרכאות מסומנות כמרכאות גדולות. מרכאות אלו לרוב באות כדי להדגיש את חשיבותו של ציטוט, ויכולות לבוא בצבעים שונים, לא בהכרח בצבעי הטקסט. לדוגמה:
*{{ציטוט|תוכן=למרכאות יש היסטוריה מרתקת.|מרכאות=כן}}
==מרכאות אוויריות==
[[קובץ:Quoting.gif|ממוזער|[[אנימציה]] של סימון מרכאות באוויר]]
לעתים אנשים מסמנים ב[[יד|ידיהם]] סימון של המרכאות (בדרך כלל פעמיים מרכאות כפולות, בטעות). תנועה זו משמשת כ[[מחווה גופנית]] המקבילה למרכאות לסימון [[סרקזם]]. יש מקרים בהם אנשים מגיבים כך בזלזול לדברי האחרים - בתגובה לדברי אדם הטוען שהוא מאוד משכיל, ניתן לומר "כן, אתה מאוד משכיל" עם סימון כזה ויהיה ברור שהכוונה היא שהוא אינו משכיל.
לעתים מסמנים מרכאות מאחורי הגב, כדי למנוע מבן השיח לראותן, בעיקר במקרים שבהם הוא מבקש לקבל מהם הבטחה או שבועה שהם לא יכולים לעמוד בה, מתוך אמונה שתנועה זו מבטלת את השבועה.
==מרכאות בתכנות==
במרבית [[שפת מחשב|שפות המחשב]] משתמשים במרכאות על מנת להקיף [[מחרוזת (תכנות)|מחרוזות]]. השימוש במרכאות משתנה לפי שפת המחשב:
#ב-[[Basic]] - משתמשים במרכאות עבור כל סוגי המחרוזות
#ב[[שפת C]], [[C]] או [[Java]] - משתמשים במרכאות רק עבור מחרוזות; עבור תו בודד משתמשים בגרש מכל צד התו
#ב[[פסקל (שפת תכנות)|פסקל]] - משתמשים בגרש מכל צד המחרוזת או התו
#ב-[[Perl]] - ישנה הבחנה בין מרכאות לגרש לגבי ההכנסה של משתנים
#ב-[[JavaScript]] - ניתן להשתמש במרכאות או בגרש ללא הבדל (רק להקפיד להשתמש עבור מחרוזת בודדת באותו סימן)
#ב-[[HTML]] - עדיף להשתמש במרכאות עבור ערכי פרמטרים מחרוזתיים אולם זה לא הכרחי (להבדיל מ־[[xHTML]], שהיא גרסת [[XML]] לשפה, ושבה זה כן הכרחי)
#ב-[[DOS]] - משתמשים במרכאות כאשר רוצים לכלול רווח בשם, ובגרסאות תחת [[חלונות]] ניתן להשתמש בהן לשמות קבצים ארוכים
במנוע החיפוש [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]], השמת טקסט בין מרכאות גורמת לחיפוש תוצאות עם המחרוזת ברצף בלבד. לדוגמה, בחיפוש [[אריאל שרון]] בגוגל יופיעו גם קישורים המזכירים את המילה "אריאל" לבדה ואת המילה "שרון" לבדה, אך בחיפוש "אריאל שרון" ימצאו רק תוצאות עם המחרוזת ברצף.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Quotation marks|שם ויקישיתוף=מרכאות|ויקישיתוף 2=Category:Quotation marks|שם ויקישיתוף 2=סוגי מרכאות}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/taamey3-2.doc שימוש בטעם המקרא "רביע" לתחילת דיבור ישיר]
* [http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/#target-4931 מֵירכאות], באתר האקדמיה ללשון העברית
* [http://www.safa-ivrit.org/punctuation/quotes.php מרכאות] באתר "השפה העברית"
* יוסף כרמל, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=52&id=3681&q= האם יש מרכאות בתורה?]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פיסוק]]
| 