ביר טוויל – הבדלי גרסאות

ב-[[1889]] שלטה [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באזור והשלטון הבריטי-מצרי החליט שגבול הסמכות של המושל הבריטי בסודן יהיה ב[[קו רוחב]] 22° צפון, וכתוצאה מכך היה משולש חלאיב בשטח מצרים וביר טוויל בשטח סודן. ב-[[1902]] שינו הבריטים את הגבול וקבעו שמשולש חלאיב קרוב יותר ל[[חרטום]], בירת סודן הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גאוגרפית. הגבול החדש לא היה תלוי בקו הרוחב והוא ירד מ[[ים סוף]] לכיוון דרום מערב, חצה את קו הרוחב והקיף את ביר טוויל, כך שנוצרו שני שינויים: משולש חלאיב שמצפון לקו הרוחב, עבר ממצרים לסודן וביר טוויל שמדרום לקו הרוחב, עבר מסודן למצרים. ב-[[1956]], לאחר שקיבלה סודן עצמאות, תבעה שהגבול בינה ובין מצרים יהיה על פי זה של 1902, כך שהיא תקבל את השליטה במשולש חלאיב, ומצרים תקבל לשליטתה את ביר טוויל. המצרים טוענים שיש לקבל את הגבול שנקבע על קו הרוחב 22° וחלוקת השטחים היא לטובתה. כתוצאה מהתביעה של שתי המדינות לקבל את משולש חלאיב הגדול פי עשרה מביר טוויל ובעל הגישה לים, נותר ביר טוויל ללא דורש.{{ש}}

בשנת [[2014]] נקנהקנה אדם בשם ג'רמיה היטון {{אנ|Jeremiah Heaton}} את אזור המשולש, והוכרזוהכריז עליו כ"הממלכהממלכה של צפון סודאן",. עדאף כהמדינה איןלא הכרההכירה רשמיתבעצמאותו של מדינה זוהאזור.{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/local/va-man-plants-flag-claims-african-country-calling-it-kingdom-of-north-sudan/2014/07/12/abfbcef2-09fc-11e4-8a6a-19355c7e870a_story.html כתבה] באתר ה[[וושינגטון פוסט]]}}.