הסכם ויצמן-פייסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ הגהה
שורה 1:
<!--NoBot פלסטינ-->
[[קובץ:Weizmann_and_feisal_1918.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פייסל הראשון|האמיר פייסל]] (מימין) ו[[חיים ויצמן]] (משמאל) בסוריה, 1918.]]
'''הסכם ויצמן-פייסל''' היה [[הסכם]] שנחתם ב[[לונדון]] ב-[[3 בינואר]] 1919 בין [[חיים ויצמן]] בשם [[התנועה הציונית]], לבין [[פייסל הראשון|האמיר פייסל]], בנו של [[חוסיין בן עלי|חוסיין מלך חיג'אז]], בשם הממלכה ה[[חיג'אז|חיג'אזית]], והיה אמור להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית לבין הממלכה הערבית המאוחדת (על פי חזון [[סוריה הגדולה]]) בראשות פייסל שהייתה אמורה לקום בעקבות תוצאות [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המרד הערבי]].
 
כבר במרץ [[1918]] פרסם "אל-קיבלה", עיתונו הרשמי של המלך [[חוסיין בן עלי|חוסיין]] ב[[מכה]], הצהרה המביעה את נכונות הערבים לקבל בברכה את אחיהם היהודים השבים לארץ ישראל.{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערביי ארץ ישראל''', עמ' 270}}
שורה 7:
 
הסעיפים המרכזיים של ההסכם הם:
* היחסים העתידיים שבין המדינה הערבית העתידית לבין פלשתינה (הכוונהבמסגרת [[המנדט הבריטי]]), יושתתו על הבנה הדדית ושיתוף פעולה בין הערבים במדינה הערבית ליהודים בפלשתינה.
* הבטחה שסדרי השלטון בפלשתינה יכללו "הצהרת הממשלה הבריטית מ-[[2 בנובמבר]] [[1917]]"{{הערה|כלומר, ([[הצהרת בלפור]])}}".
* קריאה לעודד הגירה יהודית לפלשתינה במהירות ובהיקף נרחב וליצור התיישבות צפופה, תוך שמירת מעמדם של החקלאים והאריסים הערבים.
* הבטחתהבטחה של [[חופש דת|חופש הדת]], ואתושל השליטהשליטה המוסלמיתמוסלמית על המקומות הקדושים ל[[אסלאם]].
* הסכמה על משלחת שתשלח התנועה הציונית לפלשתינה כדי לערוך סקר על האפשרויות ה[[כלכלה|כלכליות]] של הארץ ולהמליץוכדי להמליץ על דרכים לפיתוחה. המשלחת תעמוד גם לרשות המדינה הערבית, והתנועהולרשות התנועה הציונית לעזור להלהן ליישם את הפוטנציאל הכלכלי של הארץ.
* חילוקי דעות בין הצדדים יועלו לבוררות בפני הממשלה הבריטית.
 
פייסל הוסיף בכתב ידו נספח, שנחתם גם הוא על ידי שניהם, שאמר שההסכם יהיה בתוקף רק אם ייתמלאו דרישות הערבים (מהבריטים)מן הבריטים לעצמאות. עוד נכתב בנספח, ושאםשאם יחולו אפילו שינויים קטנים בהבטחותבמילוי דרישות אלה ההסכם יבוטל.
 
לאחר חודשים ספורים התברר שחלום [[סוריה הגדולה]] נגוז משום שסתר את האינטרסים של בריטניה וצרפת באזור. פייסל שהיה מלך [[הממלכה הערבית של סוריה]] למשך ארבעה חודשים ב-1920 והיה נתון בצבת בין הלאומנים הערביים לצרפתים, החל להתנער מההסכם. וכאשר הוא הודח על ידי שלטונות המנדט הצרפתי והפך למלך [[עיראק]], איבד ההסכם את שארית חשיבותו.