אוטנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) קו מפריד בטווח מספרים |
David.r.1929 (שיחה | תרומות) המשך |
||
שורה 23:
'''אוטנה''' (ב[[ליטאית]]: '''Utena''' {{אודיו|קובץ=Utena.ogg}}; ב[[רוסית]]: Утена; ב[[פולנית]]: Uciana; ב[[יידיש]] וב[[עברית]]: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח [[ליטא]] ששוכנת במרחק של 92 [[ק"מ]] מצפון ל[[עיר בירה|עיר הבירה]] [[וילנה]]. משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של [[מחוז אוטנה]]. כמה [[נהר]]ות חוצים את העיר: קראשואונה <small>([[:lt:Krašuona|ליט']])</small> ויובלו ויישה; ויז'ואונה <small>([[:lt:Vyžuona (Šventoji)|ליט']])</small> ושני יובליו אוטנלה וראשה. שני [[אגם|אגמים]] בתחומה: ויז'ואונייטיס ודאונישקיס. בעיר גרים כ-32,000 תושבים (נכון ל-[[2010]]). היא מוזכרת לראשונה בכתובים ב-[[1261]] בתקופת המלך מינדאוגאס (Mindaugas). בימי [[האימפריה הרוסית|השלטון הצארי]] השתייכה תחילה ל[[פלך וילנה]] אך ב-[[1843]] עברה ל[[פלך קובנה]], מחוז וילקומיר. ב[[היסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]] הייתה לעיר מחוז. ב-[[1835]] סללו הרוסים את הכביש [[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]-[[ורשה]] העובר דרך אוטנה, וב-[[1899]] נסללה [[מסילת רכבת|מסילת ברזל]] צרה [[פוניבז']]-אוטנה-[[שווינציאן]]. שתי [[שריפה|שריפות]] גדולות פקדו את העיר בסוף [[המאה ה-19]] אך לאחר זמן קצר נבנתה מחדש והתרחבה. בשנים 1915–1918 הייתה תחת [[היסטוריה של ליטא|הכיבוש הגרמני]].
==הקהילה היהודית==
הקהילה היהודית בעיר הייתה מהראשונות בליטא - ב[[בית קברות|בית הקברות]] הישן שלה נמצאו [[מצבה|מצבות]] מלפני כמה מאות שנים. לפי רשימת [[מס גולגולת]] ב-[[1765]] ישבו בעיר 341 יהודים, ב-[[1847]]
}}
שורה 43:
}}
בשנת [[השואה]] חיו בעיר אוטנה כ-3000 יהודים,{{הערה|1='ערי שדה: (Utena)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ד: השואה 1941–1945 (בעריכת לייב גרפונקל, צבי ברק, [[יעקב אולייסקי]] ואחרים), תל אביב: הוצאת איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשמ"ד, עמ' 238–240 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונות 1942-1940).}} ובכל מחוז אוטנה כ-5,440 יהודים. רק בחודשים יולי-אוגוסט [[1941]] נרצחו 4,603 יהודי אוטיאן (אוטנה) ומאליאט (מולטאי {{כ}}; Molėtai{{הערה|1=מולטאי נמצאת 30 [[ק"מ]] דרומית לאוטנה. ערב [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו במאליאט כ-350 משפחות יהודים, שהיוו כ-75% מתושבי העיירה. רוב יהודיה התפרנסו ממסחר וממלאכה בתחומים מגוונים. כשליש מיהודי מאליאט היו ציונים, כשליש – אנשי "[[הבונד]]" ופועלים, והיתר - חרדים. אי לכך, פעלו בעיירה מוסדות חינוך מזרמים שונים: [[תלמוד תורה]], בית ספר ביידיש של ה"קולטור ליגע", ובית ספר בעברית, של רשת "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]" שנפתח ב-[[1925]]. ראו: "[http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/this_month/june/01.asp החודש הזה בתקופת השואה - 2 ביוני 1936]", באתר יד ושם.}})
}}
מילידיה של אוטנה היו:
* פרופי [[ברנארד לואן]]
* ה[[עיתונאי]] [[ראובן רובינשטיין (עיתונאי)|ראובן רובינשטיין]]
* הרב [[מרדכי גימפל יפה]]
===רבני העיר===
* הרב צבי הירש פרוש - מתלמידי רבי [[חיים מוולוז'ין]], שימש כאב בית דין של הקהילה היהודית בעיר{{הערה|1=[http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/17/5212 ערך על נכדו צבי לרינמן] ב[[אנציקלופדיה תדהר]]. הוא מוזכר גם ב"עליות אליהו" הערה יג.}}
* רבי [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]]
* בנו, רבי [[בנימין אייזנשטט]]
* בנו, רבי [[אברהם צבי אייזנשטט (הנכד)|אברהם צבי אייזנשטט]]
* הרב [[נחמן הירשוביץ]]
== קישורים חיצוניים ==
|