סלאוקוס הרביעי – הבדלי גרסאות

בשנת 183 לפנה"ס [[פארנאקיס]], מלך [[פונטוס]], ניסה לבסס את מעמדו באסיה הקטנה ויצא למסע כיבושים אשר במהלכו השתלט על העיר היוונית [[סינופ]] שלחופי [[הים השחור]]. פארנאקיס פנה עם צבאו מערבה, מתוך מחשבה שרומי לא תטיל דופי באקט התקפי זה כצורך לאיזון הכוחות לנוכח התעצמותו של [[אומיניס השני]] מלך [[פרגמון]]. גישושיו של פארנאקיס בחצר אנטיוכיה והבטחה לתגמול כספי תמורת סיוע, זכו לתמיכתו של סלאוקוס. סלאוקוס גייס חיל גדול ויצא לכיוון רכס ה[[הרי הטאורוס|טאורוס]], הוא היה משוכנע שפעולה זו לא תתפרש על ידי רומי כאקט נגדה בדומה למחשבתו של פארנאקיס, אולם פעולה זו היוותה הפרה של אחד מתנאי שלום אפמאה, לפיו נאסר על הסלאוקים לחצות את רכס הטאורוס. סלאוקוס, בהתאם למדיניותו ההססנית, לא השלים את המסע וחזר על עקבותיו. הססנותו וחוסר התעוזה שגילה התקבלו בשמחה על ידי רומי.

 

 

קשר זה היה בעל משמעות מדינית וחיזק את כוחו של סלאוקוס עם כוחו העולה של המלך המוקדני החדש. בתחילה הסנאט הרומי לא נקט עמדה מאחר שהוא עדיין החזיק כבן ערובה את אחיו של סלאוקוס