חניבעל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ילדות |
|||
שורה 64:
כך או כך נראה שחמילקרת דאג לחינוך טוב עבור בנו. מבין מוריו ידוע לנו על [[סוסילוס]] איש [[ספרטה]], שלימד את חניבעל [[יוונית]] ואת תולדות [[אלכסנדר הגדול]].{{הערה|שם=קורנליוס נפוס13|קורנליוס נפוס, "חניבעל", 13.}} סוסילוס התלווה אל תלמידו במסעו לאיטליה, ויחד עם יווני נוסף סלינוס שמו, תיעד אותו ופרסם אותו בספר היסטוריה. הספר לא השתמר עד ימינו, אולם היווה מקור לסופרים מאוחרים יותר. [[קורנליוס נפוס]] [[ביוגרף]] רומאי, טוען שחניבעל גם עסק בכתיבה. אולם כתביו אבדו, ורק אחד מהם העוסק במאורע היסטורי זניח ב[[רודוס (עיר)|רודוס]] היה זמין בתקופתו של נפוס.{{הערה|שם=קורנליוס נפוס13|קורנליוס נפוס, "חניבעל", 13.}} כמו כן חניבעל נודע עוד בגיל צעיר כספורטאי ושחיין מצטיין, כך שלסיכום ניתן לומר שמבחינת השכלה חניבעל לא נפל ממרבית המפקדים הרומאים שנגדם לחם.{{הערה|7 Nic Fields, Hannibal p}}
בשנת [[241 לפנה"ס]] הסתיימה המלחמה, וחמילקרת חזר לקרתגו. הוא היה אחד המפקדים הקרתגים היחידים שהפגינו ביצועים מרשימים במהלך המלחמה, ולפיכך התקבל בעיר כגיבור מלחמה. אולם כחלק מתנאי השלום התחייבה קרתגו לשלם לרומא [[פיצויי מלחמה]] בסך 3,200 [[כיכר (משקל)|טלנטים]] כסף במשך 15 שנים. בשל כך האוצר הקרתגי, שגם בלאו הכי היה מדולדל בשל הוצאות המלחמה, לא יכול היה לשלם ל[[שכיר חרב|שכירי החרב]] הרבים שלחמו בצבא קרתגו את המגיע להם. הללו בהנהגתם של [[מאתוס]] ו[[ספנדיוס]] התמרדו, והמאבק התגלגל למלחמה שכונתה "[[מלחמת שכירי החרב]]". בשעה קשה זו בחרו הקרתגים את [[חנו הגדול]], אויבו הפוליטי של חמילקרת, כמפקד הצבא. אולם לאחר סדרת כישלונות מצדו של זה, חזרו ובחרו את חמילקרת כמפקד. חמילקרת הנחיל למורדים מכה ניצחת ב[[קרב משור]], ולאחר עוד כמה קרבות משניים דיכא את המרד לחלוטין. במחקרים
לאחר המלחמה הייתה קרתגו חלשה יותר מאי פעם, רומא ניצלה חולשה זו והכריזה עליה מלחמה בשנית, בתואנה שצי קרתגי שהיה אמור להפליג ל[[סרדיניה]] מכוון למעשה אל [[איטליה]]. קרתגו המותשת נכנעה לכל תביעות הרומאים, שילמה פיצויים נוספים ומסרה את סרדיניה. לטענת המקורות העתיקים חמילקרת הזדעזע מעוול זה, וכבר אז תכנן מלחמת נקמה ברומא. [[ולריוס מקסימוס]] היסטוריון רומאי בן זמנו של הקיסר [[טיבריוס]], מספר שכאשר ראה חמילקרת את שלושת בניו וחניבעל בתוכם משחקים יחד, הוא הכריז בגאווה "אלו אריות אני מגדל למלחמה ברומא". בין אם הסיפור נכון ובין אם לא, האוצר הקרתגי היה מרוקן, ובלי אספקת התבואה מסיציליה והנחושת מסרדיניה היה צורך למצוא מקור הכנסה חדש. על כן מונה חמילקרת בשנת [[238 לפנה"ס]] כמפקד כוח משימה שתפקידו היה להשתלט על [[חצי האי האיברי]] ([[היספניה]] בפי הקרתגים), העשיר במרבצי כסף.
| |||