קורפורציה – הבדלי גרסאות

▲באופן בסיסי התבטא עקרון זה בחלוקת החברה לשלושה גופים עיקריים. לכל אחד היו מוסדות ומועצות נבחרות משלו, שהשתתפו בתהליך קבלת ההחלטות, כגופים מחוקקים או מייעצים: הראשונה, ה[[כמורה]]; השנייה, ה[[אצולה]], והשלישית, פשוטי העם. בכל אחד מאלה היו חלוקות פנימיות רבות. ה[[גילדה|גילדות]], לדוגמה, היו חלק מהמשטר הקורפורטיבי. לכל גילדה בימי הביניים היה [[מכתב זיכיון]] (לרוב מה[[מלך]]) שהעניק לה [[אוליגופול|שליטה בלעדית]] בתחום מקצועה בעיר בה פעלה. על בעלי המלאכה נאסר על פי חוק להפעיל עסק אלא אם כן הם חברים בגילדה, ורק לאומנים הותר להיות חברים בגילדה. לפני קביעתם בחקיקה נקראו אגודות בעלי מלאכה אלו פשוט "אגודות בעלי מלאכה". הכנסייה במובנה הרחב הייתה קורפורציה, ומבין החזקות שבהן. כל הכמרים והנזירים היו בעלי זכויות מוגדות מתוקף מעמדם הדתי ולכנסייה היו סמכויות שיפוט כלפיהם. בזכות הסכם ה[[פאקס דאי]] היו אנשי קורפורציית הדת מוגנים מפני גזילת רכושם או חייהם.

▲במשטר הקורפורציוני ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] הייתה קורפורציה בפני עצמה. הקהילות היהודיות קיבלו כתבי זכויות שהקנו להם זכות לעסוק לפרנסתם בתחומים מוגדרים, בעיקר [[הלוואה בריבית|הלוואות בריבית]], משכונות וסחר בחפצים משומשים. ניתנה לקהילה סמכות גביית מסים, הוגדרה אוטונומיה שיפוטית פנימית והוגדר גובה וסוג המסים שעל הקהילה לשלם לשליט בתמורה לזכויות אלו.