אפרים סיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1יישוב\2 |
מ ביטול קישור מדף לעצמו# |
||
שורה 7:
במסגרת המלחמה ב[[גרענת]], משנות העשרים בדיקות העיניים בבתי ספר נעשו על ידי "[[רופא נודד]]", שעבר מיישוב ליישוב, בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת הדסה, הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית-סניטרית ביישובים אלו. רופא עיניים נודד ראשון , שמלא תפקיד זה היה [[אריה פייגנבאום]], ואחריו מלאו את התפקיד [[נחום שימקין]], [[מרים נופך]], '''אפרים סיני''', [[חיים יסקי]] ואחרים.{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמ' 106}}}}. סיני נותח על ידי ד"ר טיכו בסוף שנות העשרים, לאחר שעבד כ- "[[רופא נודד]]" במושבות השפלה, היה חולה שלושה חודשים ונדבק באחת מעיניו ב[[גרענת]].
סיני עבד כרופא עיניים בבית החולים [[בית החולים הדסה (תל אביב)|הדסה]] ב[[תל אביב]], ב-[[1930]] התמנה למנהל המחלקה. בתקופת מלחמת השחרור ([[1948]]) מחלקת עיניים ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]] הכילה 50-60 מיטות של פצועי עיניים חיילים ואזרחים, רובם נפצעו מפגיעות קליעים או רסיסים. חלק מהם ניתנים לשליפה באמצעות מגנט. המגנט היחיד שנמצא אז בארץ ב[[בית החולים סנט ג'ון]] בבקעה נשדד בימי המלחמה. במחלקה בנו מגנט והוא לא נפל בטיבו מהמשובחים שבחוץ לארץ. עד היום הוא נמצא בשימוש בבית החולים איכילוב. בשנים האילו השתתפו בניתוחים במחלקה פרופ' [[ריכרד שטיין]] ופרופ' יצחק מיכלסון.{{הערה|"במלוא העין- מעולמו של רופא, ד"
יש לזכור כי רפואת העיניים של אזור המרכז פעלה עד שנות ה-60 במסגרת חמש מחלקות: בית חולם "הדסה" ברח' בלפור בתל אביב, [[בית החולים צהלון]] –דונולו, ביפו, [[בית חולים בילינסון]], פתח תקווה, [[בית חולים אסף הרופא]] בצריפין ו[[בית חולים תל השומר]]. עוד לפני הקמת בית הספר לרפואה, נפגשו ראשי מחלקות העיניים בפגישות בחוגי בית על מנת להחליף מידע וללמוד על מקרים חדשים. השתתפו אז במפגשים ד"ר אפרים סיני, מנהל המחלקה ב"הדסה" בלפור, ד"ר רודולף זק"ש, מנהל המחלקה של אסף הרופא, פרופ' [[ריכרד שטיין]] , מנהל המחלקה של תל השומר ופרופ' קורץ , מנהל המחלקה בבילינסון.{{הערה|החוג לרפואת עיניים - הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, [[אוניברסיטת תל אביב]]}}
שורה 15:
כיהן כיושב ראש [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] בשנים [[1965]]-[[1961]].{{הערה|{{דבר||ד"ר א. סיני - יו"ר ההסתדרות הרפואית|1961/05/03|00534}}}} כיהן כיושב ראש הסניף התל אביבי של ההסתדרות הרפואית בשנים [[1958]]-[[1961]] ובשנים [[1979]]-[[1971]].
סיני היה מיוזמי ומקימי הפקולטה לרפואה ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. סיני השתתף בישיבות הראשונות בשנת [[1961]] ,שדנו בהצעה להקים [[בית ספר לרפואה]] ב[[תל אביב]]. הישיבות התקיימו ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]], במשרדו של מנהל בית החולים הד"ר אברמוביץ. בקבוצה היוזמת נכללו : ד"ר אריה אברמוביץ, פרופ' [[גאורג צונדק]], פרופ' [[אנדרה דה-פריס]],פרופ' [[שמואל שור]], ד"ר שתקאי שהיה מנהל בית החולים בילינסון וד"ר אפרים סיני. בינואר [[1962]] הודיע ראש עירית תל אביב [[מרדכי נמיר]] שהעירייה אישרה את הקמת הפקולטה בברכתו של נשיא [[אוניברסיטת תל אביב]] [[ג'ורג' וייז]].{{הערה|"במלוא העין" מעולמו של רופא, ד"ר
ביתו ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]] 9 בתל אביב ("בית גרוס"), שנבנה בשנת [[1928]] על ידי האדריכל [[פנחס היט]] נודע בסגנונו ה[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|אקלקטי]] . לימים עבר להתגורר ב[[רמת גן]].
| |||