אאכן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יהודי אאכן: הגהה, עריכה
שורה 42:
ב[[גזירות תתנ"ו|מאורעות תתנ"ו]], בעת מסע הצלב הראשון, ניצלה עיר זו מהפרעות, והבישוף של אאכן, שתיאוריו מקובלים בדרך כלל על היסטוריונים, תיאר את הרציחות כפעולה של אספסוף אשר פעל ממניעי שנאה שאינם בהכרח קשורים לאדיקות הדתית {{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=kOJXTRtKI04C&dq=%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A3+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%90%D7%9B%D7%9F&source=gbs_navlinks_s הספר אנטישמיות ושנאת ישראל] עמוד 81 על הבישוף של אאכן. הספר באתר הספרים המקוון של גוגל.}}.
 
לפי תעודות עתיקות מהעיר, בשנת [[1349]] הוחלט"נמסרו" עליהודי גבאיאאכן קהילהלידי בשםהרוזן יוליש,יוליך וב(Jülich) שגבה מהם מסים ואישר את שהותם בעיר. ב-[[1629]] גורשו היהודים מאאכן. הדבר גרם להפסד ניכר בגביית מיסים, ועשר שנים אחר כך הוחזרו בניגוד לדעת ועד העיר. ב-[[1777]] נכללו ענייניהם של הקהילה היהודית בתקנות העיר. רק ב-[[1823]] הורשו לקבור את מתיהם בבית קברות סמוך לעיר. ב-[[1847]] קיבלו מעמד אזרחי במסגרת הממלכה הפרוסית.
 
ב-[[1845]] נבנה בית ספר יסודי יהודי בעיר, וב-[[1862]] נוסד בית הכנסת הגדול בעיר. בשנת [[1911]] הוקם בעיר התא הציוני הראשון בכל גרמניה{{הערה|1=[http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=325&ArticleID=891 סיפור חיים - יוליוס קאופמן] באתר היקים}}.