כאב שריר מושהה – הבדלי גרסאות

{{בעבודה}}

 

 

כאב זה זוהה והוגדר בשנת 1902 על ידי חוקר בשם תיאודור יו, מאוניברסיטת [[שארלוטסוויל]].

 

 

 

כאב שריר מושהה מורגש ככאב עמום בשריר הפגוע, המלווה לעתים קרובות עם רוך או קשיחות בשריר. הכאב מורגש בדרך כלל רק כאשר השריר נמתח או נלחץ, ולא מורגש כאשר הוא במנוחה.

 

לרוב עוצמת הכאב עולה ב-24 השעות הראשונות לאחר האימון, ולאחר מכן עולה ויורדת במשך מספר ימים, עד שבוע.

 

כאב שריר מושהה נגרם על ידי פעילות גופנית המאריכה את השרירים תחת עומס (כיווץ אקסצנטרי). בדרך כלל תרגילים אחרים, כמו תרגילים איזומטריים (סטטיים) או אימון קונצנטרי (המקצר את השריר), אינם גורמים לכאב זה.

 

כמו כן, אימון גופני מאומץ עלול לגרום לירידת כוח, טווח תנועה מופחת, ונפיחות בשריר. הוכח כי שינויים אלה מתפתחים באופן עצמאי ואינם קשורים לכאב.

 

ניתן לצמצם את הסיכוי לכאב שריר מושהה על ידי אימון הדרגתי, במיוחד כאשר מתחילים תוכנית אימונים חדשה.

 

תזונה נכונה, הכוללת שתייה במידה מספקת, תורמת למניעת הכאב. מחקרים הראו הקלה בכאבים לאחר צריכה של כורכום. לוויטמין C לא הייתה השפעה.

 

בדרך כלל הכאב נעלם עד 72 שעות לאחר הופעתו, ואין צורך לטפל בו. פעילויות המגבירות את זרימת הדם לשריר עשויות לסייע במידת מה, בהן אימון גופני בעצימות נמוכות, עיסוי, מרחצאות חמים או ביקור בסאונה.

 

טבילה במים קרים נמצאה כלא יעילה בהקלת כאבי שריר במחקר אחד, אך יעילה במחקר אחר.

 

https://www.runners.co.il/dyley-onset-pain.html