תיאטרון רומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כנ"ל
אין תקציר עריכה
שורה 11:
יש דמיון בין התיאטרון הרומי לבין ה[[אמפיתיאטרון]]. שניהם בנויים מה[[אופוס קמנטיקיום|בטון הרומי]], ושניהם סיפקו לציבור הרחב אפשרות לאירועי בידור והנאה במתחם ציבורי. עם זאת, מדובר בסוגי מבנים שונים, שנועדו לאירועים שונים לחלוטין.  אחד ההבדלים העיקריים הוא ב[[אקוסטיקה]] שאפיינה את התיאטרון הרומי. הבדל זה נועד לשרת את המטרות השונות של המבנים. בעוד שבאמפיתיאטרון התקיימו מירוצים, קרבות בין [[גלדיאטורים]] לבין עצמם, או בין גלדיאטורים לחיות מסוכנות, אירחו התיאטראות הרומיים [[מחזה|מחזות]],  [[מחזמר|pantomimes]], שירת מקהלה, ונאומים לקהל.  ההבדל העיקרי בין השניים הוא במבנה: בניגוד לאמפיתיאטרון, התיאטרון הרומי לא נבנה בצורת היקף מלא (עיגול או אליפסה), והיה לו אזור של "אחורי הקלעים" ואזור של קדמת הבמה. קיומה של במה הסגורה מאחור בקיר, אפשרה אקוסטיקה שלא הייתה קיימת במבנה העגול המלא של האמפי. מעבר לאקוסטיקה, אפשרה קדמת הבמה לשחקנים, לזמרים או לנואמים, לצאת אל הקהל מכיוון אחורי הקלעים, לבחור מתי ברצונם להיראות וכיצד, ולתת את הופעתם, ואף להשתחוות בסיום לכיוון הקהל, שהיה בכיוונים מוגדרים. 
 
התאטראותהתיאטראות הרומיים נבנו לרוב בצורה של חצי עיגול, ובאופן דומה בכל רחבי האימפריה, עם הבדלים קלים בהתאם לאזור שבו הם נבנו ולסוג החומר ששימש לבניה. הקיר האחורי שמאחורי הבמה (Scaenae frons)  נתמך על ידי עמודים. ה[[פרוסניום]], מקום ההופעה, לא היה מוגבה, אלא מונמך, כך שכל הקהל היה יכול לראותו מכל כיוון. על ה[[פודיום]], הבמה המוגבהת מאחור, עמדה המקהלה, שנתנה את הרקע לדובר בנאום או לשחקנים במחזה. הפרוסניום, מקום ההופעה, הופרד מהקהל היושב על ידי עיטורים מעוצבים, בהם הייתה ניכרת השפעה הלניסטית. הקהל ישב ב[[אודיטוריום]], תחום הישיבה, שהיה חלק בלתי נפרד ממבנה התיאטרון, והייתה בו הפרדה ברורה של הצופים לפי מעמדות.  
[[קובץ:Merida_Roman_Theatre1.jpg|שמאל|ממוזער|התיאטרון הרומי ב[[מרידה (ספרד)]], המוכר כיום כאתר מורשת עולמי.]]
[[אודיטוריום|האולם]], בו התאספו הצופים, היה בנוי לעתים על גבעה קטנה או מדרון, שעליו נבנו מקומות ישיבה מסודרים. אך בניגוד ליוונים, שבנו תאטראות תוך היעזרות במשאבי הטבע, הרומאים נטו לבנות תיאטראות ללא תלות בזמינות של הגבעות, גם בשטח מישורי, והמושבים הוגבהו באופן מלאכותי בעבודות עפר. כל התאטראות שנבנו בתוך העיר [[רומא]] נבנו בעבודת כפיים ללא היעזרות במבנה הקרקע. האולם לא היה מקורה, אך היו בו סוככים (''vela'') שניתן היה להעלותם ולהשתמש בהם על-מנת להגן משמש חזקה או מגשם.