הבדלים בין גרסאות בדף "אינסולין"

נוספו 4 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
ב-[[1921]] פותחה האפשרות לספק אינסולין חיצוני לחולים הזקוקים לכך. בתחילה היה זה אינסולין שהופק מלבלבי [[בעלי-חיים]], כיום מדובר על סוגים שונים של אינסולין [[סינתטי]].
 
את הטיפול באינסולין לחולי סוכרת גילה צוות ב[[אוניברסיטת טורונטו]] שב[[קנדה]] שכלל את [[פרדריק בנטינג]], [[ג'ון מקלאוד]], [[צ'ארלס בסט]] וג'יימס קוליפ. זריקת האינסולין הראשונה ניתנה לחולה בן 14 בשם לאונרד תומפסון ב-[[11 בינואר]] [[1922]]. החומר שבזריקה הראשונה לא היה טהור מספיק, וגרם לתגובה אלרגית, אך לאחר 12 יום הצליח הצוות לייצר אינסולין טהור מספיק, והטיפול הוכתר בהצלחה.
 
ילדים הנוטים למות מ[[חמצת קטוטית סוכרתית]] הוחזקו במחלקות גדולות, פעמים רבות עם 50 או יותר חולים במחלקה, רובם בתרדמת. בני משפחה אבלים היו מצויים לידם, ממתינים למוות (עד אז בלתי ניתן למניעה). באחת מההתרחשויות הדרמטיות ביותר של הרפואה, בנטינג, בסט וקוליפ עברו ממיטה למיטה, והזריקו למחלקה שלמה את האינסולין המטוהר. עוד לפני שהגיעו לילד האחרון הנוטה למות, הראשונים התחילו להתעורר מהתרדמת, לקול צהלת קרוביהם ההמומים.