לאו שאין בו מעשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
בלשון ה[[תלמוד]], מצוות לא תעשה, היא מצווה המתחילה במילה "לא" כגון: "[[לא תרצח]]", שעל מנת לעבור על מצווה זאת, יש לעשות מעשה, בדוגמה שלנו - רצח. עם זאת, קיימות מצוות לא תעשה, שהעבירה עליהן אינה כרוכה במעשה, כגון הנודר נדר להקריב קורבן להשם {{ציטוטון|כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כג|כב}}}} אם יעברו [[שלושה רגלים]], והנודר לא יקריב את הקורבן, הרי הוא עבר על מצוות לא תעשה. במקרה זה, מצוות '''לא תאחר''', מבלי לעשות מעשה באופן פיזי.
==הפטור ממלקות==
בניגוד לשאר לאוין, על לאו שאין בו מעשה לא נענשים ב[[מלקות (הלכה)|מלקות]]{{הערה|[[רבי יהודה]] חולק בגמרא ({{בבלי|תמורה|ג|א}}) על דין זה וסובר שמתחייבין מלקות אף על לאו שאין בו מעשה.}}, כיוון שעונש מלקות מקורונלמד באיסורמפסוק ש[[היקש|הוקש]] לאיסור של [[לא תחסום שור בדישו|חסימת שור]], ושם יש מעשה{{הערה|{{תלמוד בבלי|מכות|יג|ב}}. ישנה אפשרות נוספת בגמרא שם לפיה הפטור נלמד מהמילה "לעשות".}}.
===מלקות על לאו שנעשה בדיבור===
דיבור אינו נחשב מעשה לעניין זה, וכך למשל אמירת [[לשון הרע]] נחשבת כלאו שאין בו מעשה, שכן העבירה על הלאו היא על ידי דיבור{{הערה|[[ספר החינוך]], מצווה רלו.}}. לדעת [[רבי יוחנן]] החוסם בהמה בקולו עובר על [[לא תחסום שור בדישו]] ולוקה על כך משום ש"עקימת פיו {{מונחון|הוי|נחשבת}} מעשה"{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא מציעא|צ|ב}}.}}.