מלחמה בדיני הנזיקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 34:
===התפתחות הפסיקה===
סמוך לחקיקת חוק הנזיקים האזרחיים, החל דיון בשאלה מה תיחשב פעולה מלחמתית לצורך הסעיף. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בפרשת '''חברת הטרקטורים''', בו התובע - נהג טרקטור, תבע את המדינה בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מירי של שומרים עליו, באחד היישובים ליד עזה. המדינה טענה שסעיף 5 פוטר אותה מאחריות לנזק. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המדינה וקבע שלא הוכרזה מלחמה באופן רשמי. בערעור לבית המשפט העליון קבע [[חיים ה' כהן|השופט כהן]], כי יש לבחון את הפעולה עצמה ולא האם הוכרזה מלחמה. השופט כהן קבע כי פעולת שמירה איננה פעולה בעלת אופי מלחמתי, אלא פעולה שבשגרה, כמו אפסנאות ורפואה. לכן נקבע כי המדינה צריכה לשאת באחריות.{{הערה|1= ע"א 311/59 '''מפעל תחנת הטרקטורים בע"מ נ' חייט''', פ"ד יד 1609.}}
בפס"ד '''בני עודא''' קבע השופט [[אהרון ברק]] כי כדי להבדיל בין פעולה מלחמתית לפעולה שבשגרה, יש להבחין בין פעולת לחימה לפעולות שיטור רגילות. השופט ברק מציג מספר אינדיקציות שיוכלו לעזור בהבחנה: מהי מטרת הפעולה? מהו מקום האירוע? מהו משך הפעילות? הוא אף מורה לבחון את זהות הכוח הצבאי הפועל, האיום שקדם לפעולה ושנצפה ממנה, עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו של האירוע. באמצעות קריטריונים אלה יוצר השופט ברק מבחנים ממוקדמים לצורך זיהוי של פעולה מלחמתית.{{דרוש מקור}}
| |||