נוזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים* |
שלולית תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 8:
כאשר <math>\rho</math> היא [[צפיפות החומר|צפיפות]] הנוזל או [[מסה סגולית|המסה הסגולית]] שלו, כלומר ה[[מסה]] ליחידת [[נפח]] (בהנחה כי היא קבועה), <math>\ h</math> הוא עומק הנקודה תחת פני הנוזל ו-<math>\ g</math> היא [[תאוצת הכובד]] באותו מקום. ביטוי זה נותן את הלחץ ההידרוסטטי בלבד, בכל נקודה בתוך הנוזל. יש להתחשב בלחץ האוויר השורר באותו מקום כדי לקבל את הלחץ הכולל (למשל, בגובה [[פני הים]] לחץ האוויר הוא [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] אחת).
לנוזלים יש [[מתח פנים]], (מושג המתאר את התנהגות פני השטח של נוזלים כיריעה אלסטית ומושפע מכוח המשיכה ההדדי בין מולקולות החומר שעל פני הנוזל), ו[[נימיות]]. לרוב הם מתפשטים כאשר הם מחוממים, ומתכוווצים בקירור. החריג הבולט והחשוב ביותר בטבע מבחינה זו הוא המים. בגובה פני הים המים מתכווצים תוך כדי ירידת הטמפרטורה שלהם עד ל-4<sup>0</sup>C ואז מתפשטים (הנפח שלהם ליחידת מסה גדל) עד ל-0<sup>0</sup>C ומכאן חוזרים ומתפשטים בתור מוצק ([[האנומליה של המים]]). עצמים הטבולים בנוזל נתונים להשפעה של כושר [[ציפה (פיזיקה)|ציפה]] (buoyancy). זה גורם לשלולית
נוזלים הופכים ל[[גז]] ב[[נקודת הרתיחה]] האופיינית להם, התלויה בלחץ האויר, וב[[נקודת התכה|נקודת הקיפאון]] הופכים ל[[מוצק]]. לדוגמה, נקודת הרתיחה במקומות גבוהים יורדת, משום שבמקומות אלה לחץ האוויר נמוך יותר. מאותה סיבה, ב[[סיר בישול#סוגי סירים|סיר לחץ]] בו מתבצע הבישול על פי רוב בלחץ של 4 אטמוספירות, טמפרטורת הרתיחה עולה, מה שמקצר את זמן הבישול.
| |||