יוסף זלצמן – הבדלי גרסאות

בפואמה מתוארת עבודתו של זלצמן בגרזן במילים: {{ציטוטון|כלאחר היד ישמיטהו באלכסון על גופת האילן והותזו ענפיו. בלוריתו כמרקדת בלהט על מצחו הרטוב מזיעה, מבעד לכותנתו הקרועה הלבין עור חזהו העדין ועורקים נפוחים דהרו על אודם צווארו השזוף..}}.{{הערה|דוד שמעוני, '''ביער בחדרה''': הפועל הצעיר, דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ח, עמ' 11-10}}

 

 

בשנת ה-50 לרציחתו, הוציאה קבוצת כנרת ביחד עם [[המרכז החקלאי]] ספרון קטן לזכרו. הספרון מרכז את זיכרונותיהם של חבריו ואנשי היישוב שפגשו בו והתרשמו מאישיותו. בין הכותבים בספרון נמנים [[יצחק טבנקין]], [[זלמן שזר]], [[רחל ינאית בן-צבי]], [[יצחק בן צבי]], [[בן ציון ישראלי]], [[אלכסנדר חשין]], [[אליהו גולומב]], [[יעקב יערי-פולסקין]] וחבריו הקרובים ביניהם אלקנה הורביץ ואליעזר סלוצקין. בספר הוכנס גם מכתב של זלצמן. במכתב מפציר זלצמן בחבריו בגולה לעלות לארץ ישראל ולחזק את הכוחות בה. תיאור זה של שכנוע לעלות לארץ ישראל עולה גם ממכתבים אחרים. זלצמן היה זה ששכנע את חבריו לפועלי ציון בוורשה, ביניהם טבנקין, לעלות אחריו לארץ ישראל.{{הערה|בארכיון קבוצת כנרת נמצאים כארבעים מכתבים שלו ששרדו. כולם נכתבו ביידיש.}}