גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בתחום [[יוגוסלביה]] כ-500,000 מבני המיעוט הגרמני, בעיקר בעמק [[נהר הדנובה]]. רובם עזבו את שטח יוגוסלביה עם תום המלחמה, בעיקר לתחום אוסטריה וגרמניה המערבית. בגלל תמיכתם של בני המיעוט הגרמני בגרמניה הנאצית בעת המלחמה, כולל התנדבות לשירות ב[[דיוויזיית אס אס הררית השביעית]] "הנסיך אויגן", כל הגרמנים ביוגוסלביה סבלו מרדיפות ופגיעות אישיות וכלכליות, מיד עם תום המלחמה. רבים מן הגרמנים שנותרו ביוגוסלביה נהרגו על ידי אזרחים ו[[פרטיזן|פרטיזנים]], במעשי נקם על זוועות המשטר הנאצי. לפחות 5,800 גרמנים ביוגוסלביה נורו למוות עם תום המלחמה, ורבים נאלצו לבצע עבודות כפיה{{הערה|1=[http://cadmus.iue.it/dspace/bitstream/1814/2599/1/HEC04-01.pdf The Expulsion of 'German' Communities from Eastern Europe at the end of the Second World War], Steffen Prauser and Arfon Rees, European University Institute, Florence. HEC No. 2004/1. p.54.}}. בשלהי 1944 העבירו הסובייטים בין 27,000-30,000 גרמנים, 90% מהם נשים, לעבודות כפיה ב[[אוקראינה]], 16% מביניהם נספו.

 

 

ב-21 בנובמבר 1944 הכריזה המועצה האנטי-פשיסטית לשחרור העממי של יוגוסלביה, בראשית [[יוסיפ ברוז טיטו|טיטו]] "על החלטה להעביר את רכוש האויב לבעלות המדינה, על ניהול ממשלתי של רכוש נפקדים, ועל תפיסת רכוש שאותו תפסו שלטונות הכיבוש."{{הערה|1=Aleksander Ravlic, ed. (1996). [http://www.hic.hr/books/seeurope/016e-geiger.htm An International Symposium - SOUTHEASTERN EUROPE 1918-1995]. Croatian Heritage Foundation & Croatian Information Centre. {{ISBN|953-6525-05-4}}.}}