מקרא מגילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי סדר הפרקים, הגהה
מ ←‏ברכות המגילה: ויקיזציה
שורה 48:
קיימת מחלוקת אם יש לברך את ברכת [[שהחיינו]] גם בקריאה בבוקר. ב[[תוספות]]{{הערה|[[מסכת מגילה]], ד' ע"ב}} מובא שיש לברך גם ביום, וכך פוסק הרמ"א (אורח חיים, סימן תרצ"ב סעיף א') וכך מנהג האשכנזים במזרח אירופה. ברם הרמב"ם{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה, פרק א' הלכה ג'}} פוסק שאין מברכים שהחיינו ביום ובעקבותיו ר' [[יוסף קארו]] בשולחן ערוך, וכך נוהגים הספרדים, התימנים, האיטלקים וקהילות אשכנזיות רבות במערב אירופה.
 
לאחר קריאת המגילה יש לברך: "{{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".}} (נוסח זה שונה מעט מעדה לעדה);. הנוסח הארוך הוא תוצאה של שילוב הצעות שונות של [[אמוראים]] לברכות המגילה, כאשר [[רב פפא]] פסק כדרכו, שבעקבות כך יש לומר את כל הנוסחים יחד. את הברכות שלפני קריאת המגילה מברכים גם אם קוראים את המגילה ביחיד, אך את הברכה שלאחריה מברכים רק בציבור.
 
לפני קריאת המגילה או לאחריה נהוג בקהילות רבות (אך לא באשכנז) לומר את הפיוט [[קוראי מגילה]] של ר' [[אברהם אבן עזרא]] או [[פורים פורים לנו]]. בקהילות אשכנז נהוג לומר את הפיוט [[אשר הניא]] לאחר קריאת המגילה בלילה, וביום אומרים רק את סופו הפותח במלים "שושנת יעקב".