מותג – הבדלי גרסאות

בעבר היה נהוג להתייחס בשם מותג רק אל הסממנים הוויזואליים של [[תאגיד|התאגיד]] או המוצר, כגון שם, [[סיסמה (פרסום)|סיסמה]] (סלוגן או מוטו), [[סימן מסחר]]י, [[לוגו]] (סמליל) וסימנים ויזואליים אחרים כמו צבעים (צהוב של [[מקדונלד'ס]]) או [[עיצוב]] (מחשבי [[iMac]] של [[אפל]]), אולם כיום מקובל להגדיר את הסימנים הוויזואליים רק כחלק מהמותג והם מכונים בשם '''זהות מותגית'''.

 

כבר מימי קדם היו בתחומי מסחר מסוימים יצרנים שהיו ידועים מאחרים, בעיקר אמנים ואומנים שייצרו מוצרים יקרים שנועדו לשכבה העשירה של האוכלוסייה. עשירי האצילים עשויים היו לשלם ממון רב בעד רהיט של נגר מסוים, או בעד חרב של נפח מסוים. עם זאת, לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, עד תום התקופה ה[[פיאודליזם|פיאודלית]] באירופה, משקי הבית נקטו בשיטת ה[[כלכלה אוטרקית|כלכלה האוטרקית]] ומרבית המוצרים יוצרו באופן פרטי על ידי מי שגם צרכו אותם{{הערה|1=המושג כלכלה אוטרקית מתייחס למשק המספק את כל צרכיו בעצמו ואינו נזקק ליבוא מוצרים מבחוץ}}. כך משקי בית רבים ייצרו לעצמם מזון ותפרו בגדים. גם הסחורות שנמכרו בשווקים נמכרו לרוב בתפזורת, ושם האיכר או האומן שייצר אותם לא היה ידוע.

 

עם השנים התבררה חשיבותו ה[[כלכלה|כלכלית]] של המותג, והוא התפשט מענף מוצרי הצריכה בייצור-המוני לכל ענפי הכלכלה, כמעט. ברשימת המותגים המובילים בעולם של השבועון "Business Week", מופיעים מותגים בתחומים מגוונים כמו מחשוב ([[חומרה]], [[תוכנה]] ו[[אינטרנט]]), [[אלקטרוניקה]], [[מכונית|מכוניות]], [[ריהוט]], [[בנקאות]], [[תעופה]], [[תקשורת]] ו[[בידור]]. יתר על כן, לקראת סוף [[המאה ה-20]] החלו להשתמש במושגים שיווקיים כמו מיתוג גם במגזר הפוליטי וב[[המגזר השלישי|מגזר השלישי]].

 

בשוק לא ממותג, הצרכנים כמעט שאינם מבדילים בין המוצרים המתחרים, כך לדוגמה מותגו התפוזים הישראלים בשוקי העולם והפכו למותג. היצרנים (או ספקי השירותים) מתחרים ביניהם בעיקר באמצעות הורדת מחירים, באופן שפוגע ברווחיות שלהם. המיתוג מאפשר להם להתחרות גם על מאפיינים אחרים של המוצר, שאינם המחיר. אם הצרכן תופס את המותג כבעל ערך עבורו, הוא יהיה מוכן לשלם עבורו יותר מאשר עבור מתחריו. הבדל זה במחיר יכול להגיע לעשרות אחוזים, והוא מכונה "פרמיית מותג".